א. שעון שהפסיק מלפעול אין למלאותו בשבת, אבל אם השעון עדיין פועל כראוי, מותר למלאותו כדי להבטיח המשך פעולתו התקינה בשבת. וכן מותר לכוין ולדייק שעון המפגר או המקדים, ולהסב מחוגיו לכוונו לשעה המדויקת, כיון שהוא פועל ויש עליו תורת כלי.
ב. מותר לענוד שעון אוטומטי שעל ידי תנועות הידים מכונן את עצמו וממשיך לפעול, כיון שמותר למלא בידים שעון שפועל, וכל שכן שעון אוטומטי שעל ידי תנועת היד בלבד ממשיך לפעול, ויש בזה כמה טעמים להתיר, ולא כמי שהחמיר בזה.
ג. מותר לענוד שעון יד אלקטרוני המופעל על ידי סוללה, ויזהר שלא ילחץ בלילה על כפתור השעון להדליק אור כדי להבחין ולראות את השעה, שהרי זו הבערה גמורה ואסורה מן התורה.
ד. שעון אלקטרוני שלא נראות ממנו הספרות, ורק על ידי לחיצה נדלק אור ורואים את השעה, אסור בהחלט להשתמש בו בשבת, ויש בזה משום איסור הבערה וכיבוי בשבת.
ה. אסור בשבת ללחוץ על כפתור של שעון אלקטרוני כדי לראות את התאריך.
ו. אסור לכוין ולדייק שעון אלקטרוני המופעל על ידי מצבר. וכן שעון אלקטרוני שהוא מעורר-אסור לערוך את הפעמון שלו או להפסיק את צלצולו בשבת, כיון שהדבר כרוך בחיבור וניתוק מעגל חשמלי.
שעון מעורר:
ז. מותר לפתוח בליל שבת כפתור של שעון מעורר (לא אלקטרוני), כדי שעל ידי זה יוכל השעון לצלצל בשעה הקבועה לפנות בקר. וכן מותר ללחוץ על הכפתור כדי שלא יצלצל בזמן שקבע.
ח. מותר להסב בשבת את מחוגי השעון המעורר (לא אלקטרוני) לשעה הרצויה. וכן אם כיוונו שיצלצל בשעה מסויימת, ורוצה בשבת להקדים או לאחר את הצלצול, מותר להסב את מחוגיו לשעה הרצויה לצלצול.
ט. שעון מעורר (לא אלקטרוני) שהתחיל לצלצל-מותר ללחוץ על הכפתור כדי להפסיק את הצלצול. וכן מותר לכסותו בכרית כדי שלא ישמעו את הצלצול.
י. שעון שאינו פועל, בין אם הוא נעמד מחמת קלקול בין אם נעמד בגלל שלא כיוון אותו מבעוד יום-הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו.
יא. נעמד השעון בשבת בעודו ענוד על ידי האדם, אזי אם העונד אותו נמצא במקום שבו השעון עלול להגנב אם ישאירו שם, מותר להעבירו למקום שמור ולהניחו שם.
יב. שעון מעורר שבנוי באופן שכשיש חושך בחדר אין רואים כלל את המספרים והמחוגים, ורק כשיש אור מאירים המספרים והמחוגים, ויש בצד כפתור קטן שמרגיש באור וגורם למספרים והמחוגים להאיר על ידי ריבוי האור שבחדר, מותר בשבת לפתוח את החלונות שבחדר, ואין לחוש לזה משום כתיבה ולא משום חשש אחר.
שעון שבת:
יג. שעון שבת שהיה מכוון לכבות את החשמל בשעה מסויימת, מותר לעשות בשבת את הדרוש כדי שיכבה בשעה מאוחרת יותר, אבל להקדים את זמן הכיבוי אין להתיר אלא רק לצורך חולה (וכשמקדים לצורך חולה יזהר שלא יכבה בידים חלילה על ידי שיקדים יותר מדאי). וכן אם היה מכוון להדליק בשעה מסויימת, מותר לעשות פעולה כדי שידליק מאוחר יותר, אבל להקדים את ההדלקה אין להתיר אלא אם כן במקום מצוה לצורך לימוד וכיוצא, בזה.
יד. כל הנאמר בסעיף הקודם הוא דוקא בשעון כזה שבשעה שמשנה את זמן הכיבוי או ההדלקה אינו מבטל את פעולת השעון לכיבוי או להדלקה, כגון שעון שניתן להזיז את לוחו, או שעון שמחוגו משתחרר על ידי לחיצה כך שניתן להזיזו, וכאשר מרפים ממנו הוא נתפס מאליו בחריץ, אבל בשעון מסוג כזה שמביא עמו הפסקה זמנית של פעולת השעון, כגון שיש צורך לפתוח את הבורג על מנת להזיז את המחוג ושוב להדקו, מותר רק במקום צורך גדול, כי עם פתיחת הבורג נפסקת פעולת השעון והיא מתחדשת רק על ידי ההידוק. אמנם ודאי אם ניתן לחבר תחילה בורג אחר בשעה מאוחרת, ורק אחרי זה מסירים את הבורג הראשון- מותר אפילו שלא במקום צורך גדול.
תכנים אחרונים מאת הרב אהרן זכאי