א. אסור לרחוץ בשבת את כל הגוף או את רובו במים חמים, ואין חילוק בין רחיצת כל הגוף בבת אחת לבין רחיצת אבר אבר בזה אחר זה. אבל מותר לרחוץ בהם את הפנים הידים והרגלים ושאר אברים, ובלבד שלא ירחץ את רוב הגוף.
ב. מי שרגיל לרחוץ את כל הגוף בכל יום, ומצטער הרבה מבלי להתרחץ, או חולה, מותר לו לרחוץ את כל הגוף גם בשבת במים חמים שהוחמו מערב שבת, ומכל מקום יזהר שלא יבוא לידי סחיטת השיער.
ג. מותר לטבול במקוה מפני הטומאה ביום שבת. אבל יזהר שהמים לא יהיו חמים אלא קרים, ואף על פי שאין למחות במקילים לטבול לשם טהרה במים פושרים שיש להם על מה שיסמוכו, מכל מקום עדיף שלא לטבול בפושרים. ויזהר שלא יסחוט את השיער.
ד. אשה שחל טבילתה בליל שבת והמים של המקוה חמים, עדיף יותר שתטבול בבין השמשות, דהיינו בתוך 13 דקות וחצי לאחר השקיעה, ואם אי אפשר לה לטבול בבין השמשות יכולה לטבול גם לאחר מכן במים חמים, ולא תדחה טבילתה משום כך, ולאחר הטבילה לא תסחט את שערותיה בידיה, וכן לא תנגב את הגוף והשיער במגבת דקה אלא במגבת גדולה ועבה, ותנגב בנחת לאט לאט עד שייבלעו המים שבשיער במגבת.
ה. מותר להתרחץ במים צוננים אפילו את כל גופו. ויזהר שלא ירחץ במטלית או בספוג כדי שלא יבוא לידי סחיטה. והאשכנזים נוהגים שלא להתרחץ אפילו במים צוננים.
ו. מותר לנגב את הגוף ואת השערות במגבת גדולה המיוחדת לניגוב, אבל לא ינגב בכח אלא בנחת לאט לאט עד שייבלעו המים שבשיער במגבת, וכאשר שותה האדם מים או שאר משקין, נכון להזהר שלא יסחוט את שיער השפה שבידו אלא יקנח במטפחת.
ז. אסור לשחות בשבת. ונוהגים שלא להתרחץ בים או בבריכה אפילו מבלי לשחות.
ח. מותר לרחוץ את כל הגוף בשבת בחמי טבריה. במה דברים אמורים?- כשרוחץ שלא לצורך רפואה אלא רחיצה בעלמא, אבל לצורך רפואה- אסור, וכן הדין בשאר מעיינות חמים אסור להתרחץ בהם לרפואה.
ט. מותר להשתמש במים חמים של הדוד שמש לרחיצת פניו ידיו ורגליו או לשטיפת כלים וכדומה, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
י. אסור לפתוח בשבת את ברז המים החמים שבבית אם הוחמו על ידי חשמל, כגון על ידי הסקה מרכזית או דוד חימום חשמלי (בוילר), והם עדיין חמים שהיד סולדת בהם, משום שעל ידי פתיחת הברז חודרים מים צוננים אל מיכל המים ומתבשלים במים החמים שנמצאים במיכל.
תכנים אחרונים מאת הרב אהרן זכאי