כותב:
קטגוריה: דברי הרב
מהו השמן שצריך להיות על הראש כדברי שלמה המלך? כפי התורה שאדם לומד כך השכינה שורה עליו.
אומר שלמה המלך במשלי: "בכל יום יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר". שואל הזוהר הקדוש מה הפירוש שמן על ראשך וגו'?! אומר הזוה"ק נר הדולק הרי חייב שמן, בלי שמן אינו דולק. התורה נמשלה לשמן. השכינה שעל ראש האדם, במה מאירה על האדם? במצוות ובלימוד תורה שאדם לומד, ואין בעולם מצוה המושכת על האדם שכינה כמו לימוד התורה! ת"ת שקול כנגד כל המצוות (ירוש' פאה) ואין לתאר את גודל השראת השכינה שיש על מי שלומד תורה. אומר הזוה"ק "ושמן על ראשך אל יחסר" אומר שלמה המלך ע"ה, תהרהר תמיד בדברי תורה, כדי שאור השכינה שבראש יגדל ויגדל ולא יפסק. שתמיד יהיה שקוע בלימוד, מחשבותיו יהיו תמיד קדושות.
וזהו החכם עיניו בראשו, המבט של הצדיק הוא כל הזמן על הראש שלו, הוא תמיד דואג שכל הזמן יהיה שראשו יהרהר בתורה, גם כשהולך בדרך הוא דואג לקושיא טובה, רעיון יפה, שתמיד יהיה שקוע בלימוד, כדי שהשכינה שבראשו לא תפסיק אלא להפך תגדל עוד ועוד. אדם שמקדש את העינים מקדש את כל הגוף! ויש עליו השראת שכינה נוראה. התפילה שלו אחרת, ולימוד התורה שלו אחרת ואם לאו השכינה בורחת ממנו.
יש אחד שכינה שורה עליו הרבה, כמו נר דולק, ויש שחלילה רוח הטומאה על ראשו. ואיך בוערת השכינה באדם, לפי התורה, שמן על ראשך אל יחסר כדי שהשכינה תוכל לבעור על ראשך, כמה שיש בך יותר תורה השכינה תשרה עליך יותר!!

שמעו מעשה נורא על השכינה השורה על האדם. לפני כארבעים שנה היה בירושלים עלון "קול השבת" ע"י הרב ראובן ברטוב ז"ל שיוצא פעמיים בשנה, בסוכות ובפסח. כל העלון רק ד"ת ומוסר, ושם הביא את הסיפור ששמע מהרב המקובל רבי יהודה זרחיה סגל זצוק"ל רבה של קרית שלום בת"א מצדיקי הדור וכמלאך אלוקים היה. ומספר מה ששמע מפיו עצמו. פעם הייתי בתחנת המרכזית בת"א, עמדתי עם איש זקן שהכרתיו ודיברתי עימו, והצביע לי על אחד וכיפה קטנה על ראשו, ואמר לי למה האור על הראש שלו כ"כ קטן? התפלאתי מאד אמר הרב סגל, מה הוא רואה אורות על אנשים. שאלתי אותו את קורות חייו והוא סיפר, אנחנו ניצולי שואה, זכינו וגידלנו יתומה בת 5 גלמודה, אוד מוצל מאש התופת של השואה הנוראה. התמסרנו לחינוכה וגידולה במסירות נפש, וכשהגיע זמנה להתחתן לא היה לנו כסף להשיא אותה, מכרנו את הדירה שלנו והשאנו אותה ועברנו לגור בשכירות.

אני, הוא מספר לא הייתי יודע לקרוא, הייתי אומר ק"ש בעל פה ומעט תפילות, ועונה אמן יהא שמיה רבה, אהבתי תורה אבל ללמוד תורה אינני יכול כי אני לא יודע לקרוא. והנה בוקר אחד בבית הכנסת ניגש אלי יהודי זקן, ושואל אותי אם ארצה ללמוד תורה, אמרתי לו ודאי הייתי רוצה אך איני יודע לקרוא. אמר לי אותו יהודי, אלמד אותך אני. אחזתני התרגשות, לימד אותי אלף בית, חומש ומשנה וגמרא, חמש שנים למדתי, עד שיום אחד אמרתי לעצמי האיש הזה מלמד אותי כבר חמש שנים, לא שילמתי לו פרוטה. למחרת באתי ואמרתי לו אני רוצה לשלם לך, הוא סרב, התווכח ולא הסכים. לאחר ויכוחים אמר לי יודע אתה מי אני, אני אליהו הנביא! בזכות המעשה הטוב במסירות נפש שעשית עם היתומה, שמכרת ביתך כדי לחתנה זכית לכך.
ובשמים נעשה רעש גדול מזה, והחליטו לשלוח אותי ללמדך תורה. ומאז אני רואה על כל אדם את האור שעליו, סיים האיש ואמר, אני חשבתי לתומי שכל מי שלומד תורה רואה את זה אני מבין ממך שזה רק בזכות אליהו הנביא!! עד כאן סיפר הרב סגל זצוק"ל. אלו הם ממש דברי הזה"ק שיזהר שלא להפסיק מד"ת, כדי שהשכינה תהיה על ראשו יותר ויותר. והוא חשב שכל אחד שלומד תורה רואה את האור הזה... אם אתה חושב על קדושה - כולך קדושה, ואם חלילה חושב רע - כולו טמא מכף רגל ועד ראש. רוץ לתורה הקדושה, תקדש את עצמך עוד ועוד.
שנזכה לקדש את עצמינו ולהרגיש את אור הקדושה.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב דניאל זר