ידידי היקר שלום!
משאלתך ניכר שאתה סובר שאם "יראת שמיים" היינו שמירת תורה ומצוות זה בידינו, ותפקידנו אז אם כן חל איסור לבקש עזרה מהקב"ה. כלומר שאתה רואה סתירה בין הדברים, שישנה סתירה בין שני הדברים אז ישנו כלל, שצריך לומר שאחד מהם לא מבואר לנו דיו.
לעניין הבחירה גילת את הבנתך שזה משימה שלנו להתגבר ולנצח את היצר, אך לעניין תפילה לא פירשת מה אתה מבין אך מהסתירה שאתה רואה בין תפילה לבחירה אז מוכח שאתה מבין שתפילה זה היפך הבחירה פירוש שהקב"ה עושה את בקשתנו ואז נמצא שלא אנחנו ניצחנו אלא הוא. כי רק אם אתה מבין כך את הגדר של תפילה אז כביכול ישנה "קושייא"
עד כאן ביארתי והרחבתי את שאלתך על מנת שנוכל לענות עליה בדיוק, שלא תהיינה טעויות.

1.תפילה היא חלק מבחירתו של האדם. האם לבקש או לא, ואנו רואים גם שהיא אחת מהמצוות שאנו מצווים בהן, ואם ישנו ציווי פירוש שזה "באחריותנו".

2.תפילה היא ביטוי למהותו של האדם. כלומר בתפילה אדם מבקש את אשר הוא רוצה ומייחל, וכידוע רצונותיו ושאיפותיו של האדם מגלים לנו על האדם מה חשוב בעיניו ואיזה דברים הוא שם לעיקר ותכלית בחייו. וכידוע אין אנו עושים את המצוות "כפעולה מכנית" אלא כבנים של מלך אשר משרתים לפניו ועושים לו נחת רוח בעשיית רצונו. אם כן התפילה היא עצמה מדרגה שצריך להגיע אליה שאדם ברור לו שהוא עומד לפני מלך, וברור לו גודל חיובו והוא כל כך רוצה לא להיכשל עד שהוא מבקש מהמלך שיעזור לו. וכי זה סותר את כך שזה "המשימה שלנו" אדרבא זה עוד עבודה פנימית ועמוקה שעלינו לעבוד אותה ולבנותה בתוך חיינו כעובדי ה'.

3.דוד המלך אומר בתהלים "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ה' לא יעזבנו בידו" ואומרים חז"ל במסכת קידושין: יצרו של האדם מתגבר ומתחדש עליו בכל יום (היננו היצר הוא צופה רשע לצדיק ומבקש וכו'...) אילולי הקב"ה עוזרו (לאדם) לא יכול לו (היינו על יצרו) . נמצא שהתפילה היא מתנה שקיבלנו מבורא עולם במלחמת היצר,היא "כלי עבודה". ואנו רואים שאף על פי כן לא כולם משתמשים בו.
וישנן עוד הרבה תשובות שכתובות בספרי רבותינו,
אשריך שהתעוררת לשאלה שדנו בה רבותינו. יהי רצון שהקב"ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה