צומות ביהדות

מאת: 
קטגוריה: מידע נוסף
ת. פרסום: 22 אוגוסט 2019
ימי צום ביהדות
המשמעות של צום הוא לא לאכול ולא לשתות. ביהדות, יום צום נקרא גם "תענית" שמשמעותה -עינוי עצמי, יום שיש לו משמעות דתית חשובה ביותר. יש שישה ימי צום בשנה היהודית - צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, יום כיפור, תשעה באב ושבעה עשר בתמוז. הצום של יום כיפור לא נחשב לתענית, לעינוי עצמי, משום שהוא צום למטרות כפרה על חטאים שנעשו ולא למטרות אבל.

'צום יום כיפורים' נחשב ביהדות ליום שבו נגזר הדין על האדם וליום הכי קדוש בשנה. מקור הצום ביום כיפור הוא מציווי שמוזכר בתורה והמטרה שלו היא לא להתאבל, כי אם לשבור את הגוף שלנו כדי להצליח להתעלות, להתנקות ולהיטהר מכל החטאים והמעשים של הנפש שנעשו במהלך השנה האחרונה, יום זה נחשב ליום טוב ושמחה ואף מברכים שהחיינו בתפילת כל נדרי על היום. כמו שאומרת הגמ' לא היו ימים טובים לישראל כמו יום הכיפורים.

חמש תעניות                                                                                                          

בשל החורבן של בית המקדש הראשון ושל בית המקדש השני, יש ארבעה ימי תענית שמזכירים את האבל של החורבן, מלבד תענית אסתר.

עשרה בטבת – מסמל את תחילת המצור של נבוכדנצר על העיר ירושלים שנכבשה ולאחר מכן נחרב בית המקדש הראשון.

שבעה עשר בתמוז – תאריך שמציין את היום שבו הובקעו חומות ירושלים ע"י צבא טיטוס.

תשעה באב – יום הצום העיקרי לזכרו של החורבן של בית המקדש. יום שמסמל את היום שבו נשרפו  שני בתי המקדש.

צום גדליה, בג' בתשרי – מסמל את היום לאחר חורבן בית ראשון, שבו הנציב היהודי שנשאר בתוך ירושלים, גדליה נרצח. בעקבות מעשה זה, הגיע הסוף של הריבונות היהודית בישראל.  

תענית אסתר -  תענית אסתר היא יום צום שנוהגים לצום בחג פורים. תענית זו נחשבת למנהג, זכר לתענית שקבעה אסתר באותו הדור, וזה אינו צום של אבלות להבדיל מצומות ישראל האחרים. תענית אסתר לא מצוינת בגמרא ולכן מגבלותיה קלים יותר מצומות ביהדות.

רוצים ללמוד עוד על כל ששת הצומות בדת היהודית? יש לכם שאלות לגבי צום מסוים? ב- ישיבת אור דוד תוכלו לשאול את כל השאלות שמעניינות אתכם. תוכלו להאזין להרצאות בנושאים חשובים ביהדות מפיהם של רבנים רבים, לצפות בסרטונים, להתייעץ ועוד.