פרשת מקץ

השבת אנו קוראים בפרשת מקץ והיא שבת חנוכה. מובא בספרי הדרוש רמזים מהפרשה לענין חנוכה. והנה הפרשה מתחילה בענין חלומותיו של פרעה, שלא נמצא פתרון הגון בעיני פרעה עד שקראו ליוסף לפתור את החלומות. ומאז עלתה קרנו של יוסף שנעשה מלך במצרים.
במדרש (רבה, מקץ פרשה פט) דורש את הפסוק (איוב כח) "קץ שם לחשך", זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום. ע"כ. ביארו לנו חז"ל דלא נחשוב כי ענין שחרור יוסף מבית האסורים דרך מקרה הוא, 'במקרה' פרעה חלם את חלומו ו'במקרה' זכר שר המשקים את יוסף ו'במקרה' כל אלו הביאוהו שישוחרר. אלא ידוע תדע כי יש מנהיג לבירה ואין אדם נוקף אצבעו למטה אם לא נקבע כך בבי"ד של מעלה. הכל על ידי סיבה ומסובב, ואין מקרה בעולם. וזהו ביאור הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים" מהו "מקץ" "קץ שם לחושך" הקב"ה הוא אשר קצב תקופת זמן שבה ישהה יוסף בבית האסורים. ובקץ אותה תקופת חושך, לכשהגיע הזמן שבו "קץ שם לחושך" ע"פ גזירתו יתברך, חלם פרעה את חלומו "הגיע הקץ ופרעה חולם".
השקפה זו יש בה הכוונה לכל הנעשה בעולם, יש אדם שקנה כרטיס הגרלה ונעשה עשיר. והוא חושב שההגרלה עשתה אותו עשיר. אולם לא כן, אלא משמים גזרו עליו בראש השנה שיהיה עשיר, והדרך שיקבל את העושר יהיה בדרך שיקנה כרטיס ויזכה בעושר. ולכן אם אדם אחר היה קונה לא היה זוכה, וכן אם הוא לא היה קונה היו מגלגלים את העושר אליו בדרכים אחרות.

עוד מצינו במדרש רבה (בראשית פרשה ב) על הפסוק "וחושך" זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן. שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. ע"כ. תרבות יון חינכה את אנשיה לחיות על פי ההגיון שלהם, העסק הוא המביא את הריוח לאדם, ולכן בקשו מהם שיכתבו על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל, השור הוא הבהמה שהיו חורשים בה בשדות, הוא המביא לאדם את הפרנסה. את הניתוק הזה בקשו היוונים לעשות. להוריד את האמונה שיש בורא עולם שהוא המפרנס את האדם. אלא האדם בכוחות עצמו הוא מביא לעצמו את הפרנסה. ולכן מלכות זו נקראת "חושך" שהחשיכה את עיניהם של ישראל, להסתכל על ההצלחות של האדם בכוחות עצמו.

בחנוכה היו שני ניסים, נס ראשון- ניצחון החשמונאים במלחמה מול היוונים. בנצחון זה הראה לנו הקב"ה כי מעשה האדם אינם קובעים את המציאות, אלא רצון הקב"ה הוא הקובע, ולכן "לא ינצל גיבור ברוב כח, שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט". ומעטים נצחו את המרובים, חלשים נצחו את הגיבורים. והנס השני- נס פך השמן. הנס של פך השמן היה לאחר הניצחון במלחמה. ובאמת מדוע היה צריך את הנס הזה, והרי כבר  נושעו מהצרה של היוונים. מבואר במפרשים כי באמת לפי ההלכה היו יכולים להדליק בשמן טמא, כי טומאה הותרה בציבור. אבל החשמונאים רצו להדר ולדקדק שההדלקה תהיה בשמן טהור, וכפי ההלכה מבלי להפסיד שום פרט. ומכיון שהיתה להם תשוקה לקיים את מצוות ה' בהידור רב לכן עשה להם הקב"ה נס נוסף. ומזה הטעם אנו מוצאים שבחנוכה כולם מדליקין כמו המהדרין מן המהדרין. כדי לפרסם את עוצמת הנס.