כותב:
קטגוריה: פרק ג
הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "כי בצלם אלהים עשה את האדם".
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חבה יתרה נודעת ךהם שנקראו בנים למקום, שנאמר "בנים אתם לה' אלהיכם".
חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה, חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו.
הקדמה למשנה:
הגמרא במנחות (דף כט' עמוד ב') מספרת בשבחו של רבי עקיבא, שבשעה שעלה משה רבנו לשמים לקבל תורה, ראה את ה' יתברך קושר כתרים לאותיות (היינו התגין שבספר תורה בכמה אותיות), שאל משה למה אתה צריך להוסיף כתרים על כל מה שכתוב בתורה? ענה לו ה' יתברך יש אדם שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו שהוא עתיד לדרוש על קוץ וקוץ שבתורה תילין תילין של הלכות, אמר לו משה תראה לי אותו, ומשה מצא את עצמו יושב בשורה אחרונה בבית המדרש של רבי עקיבא והקשיב לדיון בין תלמידי רבי עקיבא לרבי עקיבא, ומשה רבנו לא הבין מה הם אומרים, ולכן מרוב אכזבה תשש כוחו של משה רבנו,אולם כאשר הגיעו לאיזה דבר אחד, שאלו תלמידיו של רבי עקיבא את רבי עקיבא רבנו מנין לך דבר זה? ענה להם רבי עקיבא זה הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו של משה רבנו, חזר משה רבנו לה' יתברך ואמר לו ריבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן לך תורה על ידי? ענה לו ה' יתברך שתוק כך עלתה במחשבתי, אמר משה לה' יתברך הראיני נא את שכרו, הראה לו ה' יתברך שהרומאים סרקו את בשרו במסרקות של ברזל, ומוכרים את בשרו להימכר באיטליז כדי לבזותו, אמר משה לה' יתברך זה תורה וזה שכרה? ענה לו ה' יתברך שתוק כך עלתה במחשבתי (להבנת הגמרא איך משה לא הבין את הדברי תורה של רבי עקיבא הרי משה קיבל הכל מה' יתברך, וכן ביאור תשובת ה' שתוק כך עלתה במחשבתי, עיין במכתב מאליהו חלק א' עמוד 223, וכן בחלק ה' עמוד רו-ריא', וכן במהר"ל מאריך בביאור הגמרא בתפארת ישראל סג-סד').

ביאור המשנה:
הוא היה אומר - הכוונה לרבי עקיבא, והיינו שהיה רגיל לומר כן, ועיין פרק א' משנה ב'.
חביב אדם בצלם - היינו חביב האדם שנברא בו ההשגה השכלית שבו יוכל לדעת את ה', ועל ידי כך הוא שלם, וזה הדעה שיש באדם מעל כל החיות והעופות.
חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם - שה' יתברך גילה לאדם שהוא נברא בצלם, ועל יד כך רואים את החביבות של ה' יתברך לאדם, וכמו שאמרו (ביתה דף טז' עמוד א') שהנותן מתנה לחברו צריך להודיעו, משום שזה שני טובות, האחת עצם המתנה, השניה הכבוד כיבד את חברו בכך שהודיע לו והראה לו בזה חשיבות, שנאמר "כי בצלם אלהים עשה את האדם".
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום - עם ישראל הם חביבים לפני ה' יתברך בכך שהוא קרא אותם בניו, מה שאין כן בשאר כל הגוים.
חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום - כמו שפירשנו למעלה, שבכך שה' יתברך הודיע להם ישראל שהם בניו בכך הוא מראה שיש לו חבה מיוחדת כלפי עם ישראל, שנאמר "בנים אתם לה' אלוהיכם".
חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה - שה' יתברך נתן להם את התורה שנקראת חמדה, שנאמר "תורת ה' תמימה...הנחמדים מזהב ומפז רב", וכן אמרו במסכת זבחים (דף קטז' עמוד א') שבשעה שנתן ה' יתברך לעם ישראל את התורה, באו אומות העולם ושאלון את בלעם מה כל הרעש הזה? ענה להם חמדה טובה יש לו לה' יתברך בבית גנזיו ומבקש לתת אותה לבניו.
חבה יתירה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם - כמו שפירשנו למעלה, שבכך שה' יתברך נתן את התורה וגילה להם שהיא שייכת לו והיתה אצלו, והיה ה' יתברך משתעשע עימה ונתן אותה לעם ישראל, והודיע להם שנתן להם את התורה הקדושה, שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון