כותב:
מי שמחפש כסף קל יכול למצוא את עצמו בסופו של דבר מתקרב לבורא העולם...
אלברט אוחיון יש לו חוש ריח מפותח איך לעשות כסף מכל מה שזז, מכריו טוענים שעיניו בוחנות כל עצם בעולם מן הזווית שיכולה להניב כסף. כסף קל, מאמץ עבודה מפרכת אינם רשומים בלקסיקון של אדון אוחיון. אלברט הוא גבר בן שלושים ושש, נושי ואב לשלושה בנים חביבים, שגדל במושב עני בדרום הארץ. אם הייתם שואלים את ילדי המושב על אליו אף אחד לא יכל להצביע על כישוריו וגם בצבא הוא לא התבלט. מיד לאחר שחרורו מהצבא החליט אוחיון הצעיר להיות שכיר באיזו חברה אפורה ולהעלם על איזה פס ייצור במפעל אנונימי באזור תעשיה מעושן ומאובק זה לא ברזומה שלו. אבל כמו שסיפרנו, אצל אוחיון לבלבה השאיפה להתעשר.

אחר הצהריים, החנה מר אוחיון את רכבו המפואר מול בית אביו, כשהוא יצא החוצה הבחינו בו כמה מרכלני המושב ולא האמינו למראה עיניהם על ראשו של איש העסקים אוחיון מונחת כיפה קטיפה שחורה וציציות לבנבנות רקדו סביב מותניו. מרחוק הם לא הבחינו בשתי פיאות קטנות שהסתתרו מאחורי אוזניו. "הופה" לחש ויקטור דהן, מגדל התותים האגדי, "אם אוחיון שלנו הפך לחרדי זה בטח סיפור שמלקקים ממנו אצבעות". "תשמע, הציע אליקו צרור, הלולן גבה הקומה, "מה אכפת לך ניגש אליו ונשמע את הסיפור". בקיצור, שניהם ניגשו לכיוון בית אוחיון "ערב טוב" התיישבו להם על המרפסת ומיד הוגש להם שלוש כוסות קפה שלוש כוסות מים ועוגיות מלוחות מתוצרת הבית. "יפה, אז באתם לשאול איך חזרתי בתשובה... נחמד", חייך אוחיון לעבר ידידיו הוותיקים.

"לפני מספר שנים גליתי סוד מקצועי שאף אחד לא ידע, לא שמע ולא חלם עליו. עליתי על כך שבפילים של המצלמות טמון כסף. לא שקלים, לא דולרים, כסף. החומר – כסף. היצרנים משתמשים בו אני לא יודע איך כדי שהצילומים יהיו מוצלחים. מפה לשם הצלחתי לגלות באמצעות טכניקה מסוימת, אשר באמצעותה מגרדים את הכסף מעל גבי הפילים, אוספים אותו ולא תאמינו, כאשר אוספים אלפי פילים צוברים כמות שיש לה ערך כלכלי רציני. מה עשיתי עברתי מחנות צילום לחנות צילום והפכתי לפועל ניקיון שלהם. הם זרקו את סרטי הצילום ואני תמורת פרוטות רכשתי אותם. בשלב מסוים נודע לי שיש מפעל באיטליה אשר פיתח טכניקה משוכללת להפקת כסף מפילים בעלויות מינימליות, מה שהיה מכניס לכיסי עוד סכומי עתק. אלא מה, באותה עת התגלה הסוד לחברת צילום גדולה שהבינה שהיא מוכרת לי בפרוטות בחורה ששוויה אלפי דולרים. נו מה עושים?

ניהלתי עמם משא ומתן והגענו להסכמות שאני אהיה נציגם מול החברה האיטלקית והרווח יחולק שווה בשווה. קיבלתי את הפרס מאיטליה ובה הודיעו לי על הפגישה העסקית שממנה אני אמור להרוויח ערימה של כסף אלא שהתאריך נפל בדיוק ביום כיפור י' תשרי. ובאותיות קטנות כתוב "אם לא תגיע בתאריך הנ"ל הפגישה תדחה לעוד שלושה חודשים. עשיתי הכל כדי לדחות אותה, התחננתי, ביקשתי רחמים, אבל כלום. בסופו של דבר הייתי מוכרח לטוס לאיטליה השם ישמור ביום כיפור. היצר הרע ניצח אותי תאוות הממון גברה בי התעוררתי ביום כיפור בשעה תשע בבוקר, עליתי על מונית הלב שלי פעם בחיים לא נסעתי במונית ביום כיפור, אני לא דתי גדול אך הרגשתי שאני קצת מגזים. אבל יצר הרע הרגיע אותי "אלברט אתה צם תרגע, לא אוכל לא שותה רק עושה עסקים".

"נכנסתי לפגישה ואחרי שעה נחתם חוזה שמן. אני יוצא החוצה עם המנכ"ל המפעל לסיור על פס הייצור של הפקת הכסף מהפילים. אני מביט לשמים דרך החלון ואומר לבורא עולם "אבא אל תכעס עלי". סמוך לרגלי הימנית הבחנתי בגליל פילם, אני מרים אותו ופותח אותו מול השמש. שלושים ושתיים תמונות שצילם יהודי. בית כנסת, ספר תורה, יהודים מתפללים, נרות שבת דולקים, אבל הצילום האחרון, הצילום האחרון שבר אותי. אני רואה על הפילם צילום של סידור תפילה "תפילת יום הכיפורים" פתוח דווקא "ונתנה תוקף קדושת היום" בסמוך לסיפורו של אמנון ממגנצא ולנגד עיני בולטת שורת המחץ שבסידור "בראש השנה יכתבון וביום הכיפור יחתמון... מי יחיה ומי ימות מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי במים ומי באש...

הרגשתי איך הלב מחסיר פעימה, ריבונו של עולם אלפי פילים במפעל זה, והיחיד שאני מרים ומסתכל בו הוא פילים של יהודי שצילם בברור את המילים "מי יחיה ומי ימות" מתוך סידור של יום הכיפורים". עכשיו אתם מבינים, בורא עולם נתן לי רמז ענק, יום הכיפורים לא עושים בו עסקים. נשארתי במפעל האיטלקי עד הלילה חצי שעה אחרי צאת הכוכבים הזמנתי מונית, הנחתי את הכיפה על הראש והנה אני הולך להיות תלמיד חכם.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת קובי לוי