כותב:
קטגוריה: דברי הרב
כמו בנסיעה באופנים ככה החיים - איפה שקשה סימן שאתה בעלייה, ואיפה שזה קל - סימן שאתה בירידה.
פעם לא יודע לפני עשר שנים, ערב שבת הלכתי למקווה, ראיתי שם ספר חדש על אדמו"ר אחד, ביקשתי לעיין בו ועמדתי בחוץ שלא להפריע למעבר של האנשים ועיינתי בספר. ועל ידי עומדים שני ילדים אשכנזים, בגיל שמנה או תשע, ואחד אומר לשני, "נסעתי היום באוטובוס והנהג אומר לי, אני מרחם עליכם אתם הדתיים. אמרתי לו למה אתה מרחם עלינו? אמר הנהג אתם הולכים ברחוב, אישה עוברת וצריכים לסגור את העיניים". אמר לו החבר, מה ענית לנהג? אומר לו החבר, אמרתי לנהג: "יותר ממה שאתה מרחם עליי אני מרחם עליך, שאילו אם אני רוצה לא להסתכל אני יכול אבל אם אתה רוצה לא להסתכל אתה לא יכול".
נוסע באוטובוס ואישה עוברת נכנס בעץ, נו מי בעל הבית?! מי בעל הבית, זה ילד זה רמב"ם מהלך, ילד בגיל שמונה ואתה נהג בגיל ארבעים, כבר ארבעים שנה אוכל שוקיים ובקלוות, על מה אתה חושב, תסתכל תשטוף את העיניים, תסתכל קדימה, מה יש לך?! סע!!! ילד אומר לך, אני בעל הבית על העיניים, אתה עבד לעיניים. אני בעל הבית, אתה עבד!!!

מה יותר קל תגידו לי, להיות חילוני או לחזור בתשובה? להיות חילוני, מה בא לך אתה עושה ולא רק זה, זה לא רק עכשיו נולדת בוא תהיה בן תורה, אתה עשרים שנה ברחוב, שלושים שנה מושרש בתאוות ובהרגלים רעים, ביצרים קשים מאוד, לך תשבור ותחזור בתשובה. כמה כוח צריך בשביל זה ולא רק זה, עוד יותר גרוע שכל התקשורת נגדך, כל הרדיו והטלוויזיה נגד חזרה בתשובה, נגד החרדים, השחורים האלה והפרימיטיבים האלה, כמה כוחות צריכים כדי ללכת נגד כל הרחוב ונגד עצמך, נגד ההרגלים שלך, כמה עוצמה צריך ובכל זאת חוזרים בתשובה המונים בלי העין הרע, מאיפה הכוח הזה? תורה!!! חילוניות זה חולשה. אדם נוסע באופניים, כשהפדלים עולים קשה, מה זה מראה? אתה בעלייה. הולכים קל – אתה בירידה! הרחוב הוא קל, אין בעיה, איפה שקשה תדע לך שאתה בעלייה. אצלי זה כלל, מיום שאני ילד כשיש לי שתי דרכים, איפה שקשה אני יודע ששם הדרך, איפה שקל תברח, תילחם אבל אתה יודע זה הקושי וזה ההצלחה.

כתוב כל ההתחלות קשות, כל החזרה בתשובה הקושי שלו זה ההתחלה הרי אתה מושרש בהרגלים רעים, רגיל להרגל חיים מסוים, פתאום לעבור להרגל חיים אחר, כל הקושי זה המעבר אבל אחרי שאתה בפנים אין מלאך כמוך, אין מאושר כמוך, כל העניין זה המעבר מצד לצד, לעבור מהצד הזה לצד הזה - זה הכל. אנחנו שומעים? כל הקושי זה רק ההרגל אבל תראו מה זה העוצמה של התורה הקדושה, מה הכוח של התורה הקדושה. אני שואל אתכם, יש מלחמה בשתי מדינות, איך יודעים מי מנצח? רואים אחד מדינה אחת מתקדמת וכובשת עוד חלקה ועוד חלקה ועוד חלקה, אף על פי שהמלחמה עדיין לא נגמרה אבל מתקדמת, עוד חלקה ומי מנצח תגידו אתם? מי בשלב ניצחון? מי מראה שהוא מנצח? זה שכובש,  מי שכובש הוא מראה שהוא מתקדם לנצח. אתם רואים היום על אף רדיפת התורה, על אף השנאה הגדולה לתורה ולבעלי התשובה וכל התקשורת, כל הארץ אין מושב ואין עיר ואין כפר, אין מקום שאין בו חזרה בתשובה וזה הולך וגדל הולך וגדל , למה? כי זה רצון ה' יתברך: "כי הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'", זה רצון ה', "אין עצה ואין תבונה לנגד ה'". הרי עד קום המדינה או עוד קצת לפני כן, בגלויות, איפה לא היינו, איזה יראת שמיים, שבתות אצל בני תורה. בקום המדינה באו לכאן, נטרלו אותנו מהתורה, אין שבת, אין תפילין, "ככל הגויים בית ישראל", אין ישיבות, אין בתי מדרשות חס וחלילה וככה עשו וכך הם נלחמים עד היום, לעצור תקציבים, לסגור את הישיבות ותראו היום החינוך שלהם לאן הוא מוביל, שוקת שבורה, אנדרלמוסיה נוראה ואיומה. להם יש שרי חינוך ולנו אין שרי חינוך, לנו יש תורה. אני אין לי בית ספר, אלא רק בכל יום רביעי, סך הכל פעם בשבוע שעה וחצי דרשה, ואתם רואים איך אנשים פושטים צורה ולובשים צורה, איך משתנים מן הקצה לקצה, זה הכוח של התורה, זה העוצמה של התורה, הגדולה היא - אתה בתוך יצרים, בתוך ביצה, להוציא אותך מהביצה. לקחת ילדים בגיל שש, שבע ולא יודעים מימינם לשמאלם וללמד אותם על הבודהה ועל האיסלאם  הכל כן רק לא שמע ישראל, לא שבת, זה חוכמה? הגדולה לקחת אדם בגיל שלושים, קח אדם בגיל ארבעים שכבר מושרש בתוך היצרים ובתוך התאוות ותראה את האדם הזה איך הוא פושט צורה ולובש צורה, איך מתעדן, איך מדבר, איך מתייחס לחבר, איך מתייחס בבית, איך מתנהג לחברים,  זה תורה.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב דניאל זר