כותב:
קטגוריה: ימים נוראים
מנהגים שנוהגים בערב ראש השנה לקראת החג הקדוש וגם סגולות לשנה טובה.
בערב ראש השנה אין אומרים בתפילת שחרית וידוי ונפילת אפים, וגם כן אין אומרים מזמור "יענך ה' ביום צרה" (שנמצא אחרי אשרי יושבי ביתך שאחר שמונה עשרה), וגם לא אומרים מזמור "תפילה לדוד" (שנמצא אחר אמירת ובא לציון), אולם מנהג האשכנזים כן לומר מזמור "יענך ה' ביום צרה " וגם לומר מזמור "תפילה לדוד" אף על פי שלא אומרים וידוי ונפילת אפים.
בתפילת מנחה של ערב ראש השנה גם כן אין אומרים וידוי ונפילת אפים.

נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה כדי להינצל מעונש נדרים שנדר בכל ימות השנה, (אולם הדבר ברור שאין התרת נדרים זו מתירה כל נדר שנדר בכל ימות השנה,ויש הרבה נדרים שצריכים התרה מיוחדת, ולכן ישאל תלמיד חכם מורה הוראה על נדר שנדר אם ההתרה של שעושים בערב ראש השנה מועילה לנדר זה או שצריך לעשות התרה אצל חכם.

כתב מרן השולחן ערוך (סימן תקפא' סעיף ד') מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה, ולכן מנהג טוב להסתפר ולכבס בגדים בערב ראש השנה כדי שהאדם יבוא מלובש ומגוהץ לכבוד ראש השנה, ובתלמוד ירושלמי במסכת ראש השנה (פרק א' הלכה ג') כתוב על הפסוק "ומי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו" וכי איזה אומה יש כמו האומה הזאת (עם ישראל) בנוהג שבעולם אדם שיודע שהוא ניצב למשפט לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו מפני שאינו יודע היאך יצא במשפט, אבל עם ישראל אינן כן אלא לובשים בגדים לבנים,ומתעטפים,ומסתפרין זקנם,ואוכלים ושותים ושמחים ויודעים שה' יתברך עושה להם ניסים וכותבם לחיים טובים, וכתב מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (סימן תקפא' סימן קטן טז') שמצד אחד יהיה האדם מלא יראה מפחד ה' והדר גאונו ומצד שני יהיה האדם עם לב שמח ושקט ובוטח כי ה' יתברך מלך מוחל וסולח.    
מנהג יפה לטבול במקווה טהרה בערב ראש השנה, ומתחילת שעה חמישית מתחילת היום אפשר ללכת למקווה (שזה בערך רבע ל-11 בבוקר), ולא יברך על טבילה זו, ומי שאינו יכול ללכת למקווה טהרה לטבול מחמת איזה סיבה הנכון שישפוך על גופו כשתים עשרה וחצי ליטר מים, ואפשר לעשות כן על ידי מקלחת שיעמוד תחת המקלחת והברז יהיה פתוח ויפלו עליו מים ויעמוד כך עד שישער בדעתו שנשפכו עליו כשתים עשרה וחצי ליטר, ואין הבדל בזה בין מים חמים למים קרים.

כתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקפא' סעיף ד' בסוף) נוהגים ללכת לבית קברות בערב ראש השנה ולהרבות בתחינות ובקשות אצל קברי הצדיקים ונותנים שם צדקה לעניים, והטעם משום שבית קברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והוא מקום קדוש וטהור והתפילה שם מתקבלת יותר, ויתן הצדקה קודם שיבקש התחינות והבקשות, וכשהולך לבקש בבית הקברות לא יתפלל אל המת שהוא יעשה את בקשתו ותפילתו כיוון שזה איסור "דורש אל המתים" אלא יבקש מה' יתברך שיתן לו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר, וכן יכול לבקש מצדיק שיתפלל עליו לפני ה' יתברך ויהיה מליץ יושר עליו.  

כתוב בספר סגולות ישראל (אות ר') לקנות סכין חדש בערב ראש השנה וישחיז את הסכין וזה מסוגל לפרנסה לכל השנה.

יש שנוהגים להתענות בערב ראש השנה והוא על פי המדרש תנחומא (פרשת אמור) שנמחלים בתענית זו שליש מהעוונות, ואם רוצה לקום בעוד לילה (לפני עלות השחר משום שמעלות השחר אסור מעיקר הדין לאכול) לאכול ולשתות כדי שיוכל לגמור את הצום אז יעשה תנאי לפני שהולך לישון שאם יקום באמצע הלילה באמצע הלילה וירצה לאכול ולשתות אז רשאי לאכול ולשתות, אולם כל זה על פי הפשט אבל לפי סברת הזוהר הקדוש אסור לאכול ולשתות אם ישן שינת קבע על מיטתו, ולכן טוב להחמיר להימנע מאכילה אם הלך לישון שנת קבע על מיטתו, אולם לשתות תה או קפה מותר גם לפי הזוהר הקדוש אפילו שהלך לישון שנת קבע על מיטתו, ואדם שאין בכוחו להתענות אלא אם כן יאכל קודם עלות השחר (ומדובר שהלך לישון על מיטתו שנת קבע) ומצד שני הוא חושש לסברת הזוהר הקדוש שאסר לאכול אם הלך לישון שנת קבע על מיטתו עדיף לאותו אדם שלא יתענה כלל כדי שלא יכנס למחלוקת, אולם עם האדם לא הלך לישון שנת קבע על מיטתו אלא נשאר ער כל הלילה או שישן שינת ארעי מותר לו לאכול ולשתות כל הלילה עד עלות השחר אפילו לפי הזוהר הקדוש.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון