פרשת משפטים

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 20 ינואר 2014
דיני בין אדם לחברו הם חלק בלתי נפרד מהתורה הקדושה.
פרשת משפטים מתחילה בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" רש"י מבאר: כל מקום שנאמר "אלה" פסל את הראשונים, ואם נכתב "ואלה" מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. ע"כ. שואלים מדוע צריך להדגיש שגם משפטים אלו הם נאמרו למשה מסיני. והרי כל התורה נאמרה למשה בסיני. ולמה דוקא כאן התורה מדגישה לנו שאלו מסיני.
בספר מקדש הלוי מבאר בהקדים שאלה דומה לזו. הנה מסכת אבות מתחילה בסדר נתינת התורה "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע...". ויש כאן שאלה מדוע דוקא במסכת אבות התחיל התנא את סדר מסירת התורה ממשה רבינו. ולמה לא התחיל לבאר את סדר מסירת התורה בתחילת מסכת ברכות שהיא התחלת התורה שבעל פה.

ומבאר רבינו עובדיה מברטנורא בפירושו למסכת אבות (פ"א משנה א) ואלו דבריו: אומר אני, לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה, אלא כולה מוסרים ומדות. וחכמי אומות העולם גם כן חברו ספרים כפי שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו. לפיכך התחיל התנא במסכת זו משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכתא לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני. עכ"ד. כלומר שאר המסכתות ודאי היה ברור לנו שהם נתנו למשה מסיני, שכן אדם מעצמו לא יחשוב על חיובים אלו וכדומה להם, אלא משה קיבל את התורה עם פירושיה בסיני. אבל ענינים של מידות והנהגות בין אדם לחבירו היינו יכולים לחשוב שהם המצאה של חכמי הדור, ואין אלו חלק מהתורה, לכן בא התנא דוקא כאן להשמיענו בתחילת מסכת אבות. שגם דברים אלו הם חלק מהתורה ואף דברים אלו נתנו למשה בסיני.

ומסביר הרב דינר זצ"ל לפי דברים אלו את דברי רש"י כאן בפרשה. כי זו הסיבה להדגשה המיוחדת שמדגיש לנו רש"י כי חוקי התורה המפורשים בפרשתנו ניתנו לנו מסיני. בכדי שלא יקום מאן דהו וינסה לטעון כי חוקים אלו שהם ממוניים ביסודם הינם מעין חוקי הגויים אשר בדו מליבם, לזה בא הכתוב כאן לומר לנו חוקים ומשפטים אלו אינם כחוקי בשר ודם המשתנים ממקום למקום ממדינה למדינה ומזמן לזמן. אלא חוקים מרוממים ונעלים אשר נקבעו בסיני על ידי מלך מלכי המלכים הקב"ה.
הרמב"ן בפרשה מבאר: כי בפרשה ואלה המשפטים בא הכתוב לבאר את ה"לא תחמוד", כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו, לפיכך אמר תשים לפניהם, משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם, ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין. וכן אמרו במדרש רבה (שמות ל טו) כל התורה כלה תלויה במשפט, לכן נתן הקדוש ברוך הוא דינין אחר עשרת הדברות. ע"כ. הרי ביאר לנו הרמב"ן כי משפטי התורה אינם רק "רמזורים" האומרים לנו מתי ללכת ומתי לעצור, ככל משפטי האומות. אלא משפטי התורה הם מעצבים את רוחו ותכונותיו של האדם. הם באים לעקור את החמדה והקנאה ולדאוג לכך שהאדם יהיה שמח בחלקו וממנו יצמח עושרו ואושרו.