פרשת האזינו

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 01 ספטמבר 2013
עשיית תשובה היא בשלבים: 'תקעו בחודש שופר' חודש- חדשו מעשיכם. שופר- שפרו מעשיכם.
במדרש תהלים אמר על הפסוק "תקעו בחודש שופר" חודש- חדשו מעשיכם. שופר- שפרו מעשיכם. אמר הקב"ה לישראל הואיל ושפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר מה שופר מכניס בזו ומוציא בזו אף אני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים לכם. ע"כ. בספר בית הלוי מסביר הגאון ר' יוסף סלוביצי'ק זצ"ל כוונת המדרש לבאר את הפסוק על סדר התשובה שבתחילה כשמתחיל החוטא לשוב, יש לו להתחיל לעשות מעשים טובים, ולהפסיק מלעשות מעשים הרעים. למרות שעדיין לא נטהרה מחשבתו, ואינו יכול לעשות מעשים טובים בכוונה רצויה ולשמה. והטעם מפני שאם ימתין מלעשות מעשים טובים עד שיטהר את מחשבתו לא יגיע לעולם לזה. לכן אמר "חודש" חדשו מעשיכם. שבתחילה צריך לחדש מעשים חדשים לא כמו שעשה עד כעת. ואח"כ שפרו מעשיכם. ישתדל ליפות אותם המעשים לעשותם יפים ומתקבלים. ומסיים המדרש הואיל ושפרתם לפני מעשיכם הריני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים.

והנה בילקוט (בהושע רמז תקכט) מבואר: כל מי שיש בידו דבר עבירה ומתבייש לעשות תשובה, יחליפה במעשים טובים ויעשה תשובה ויתקבל. משל לאדם שיש לו צרורות של דינרים רעים, הולך אצל חנוני ונותן לו תוספת, ומחליפם בזוזים טובים, אף כל מי שיש בידו מעשים רעים יעשה תשובה ומעשים טובים. ע"כ. ויש להתבונן בדברי חז"ל אלו: מה שייך להחליף במעשים טובים אם עדיין הוא ממשיך לעשות את העבירה. וגם המשל שהביא אינו מובן לכאורה.
ומבאר הגאון הנ"ל שאמנם הדרך הנכונה של תשובה הוא, שבתחילה יעשה תשובה על העבר ואחר כך יוסיף אומץ בתורה ומעשים טובים, וכמו שאמר הכתוב "סור מרע ועשה טוב", שבתחילה צריך להיות סור מרע ואחר כך עושה טוב. ומבואר בספרי המוסר שאדם בעל עבירה שעושה מצוות וצדקות כל זמן שאינו מתחרט על מעשיו הרעים אין מעשים אלו עולים לרצון. וכמו"ש "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי". ועוד שהוא כמוסיף כח לסט"א.

ולפי"ז לכאורה היה עולה על דעת האדם החוטא שאם לא עלה בידו ולא הספיק לו לעשות תשובה גמורה על העבר, יהיה יושב וחובק ידו ובטל מן המצות, אחר שלא לרצון יהיה, ומה לו להיות עמל לריק, ועוד להוסיף כח לסט"א. וזהו שחידש הילקוט דאין האמת כן, אלא גם קודם שהספיק לעשות תשובה גמורה, יזדרז להרבות מעשים טובים, למרות שאינו מתקבל כעת, אבל ירויח בזה, שאחר כך כשיעשה תשובה גמורה וימחלו לו על העבירות שעברו, והרי הוא דומה כאלו לא חטא כלל, הלא אז יתקבלו למפרע המצות ומעשים טובים שעשאם מכבר. וזהו שאמר הילקוט מי שיש בידו דבר עבירה ומתבייש לעשות תשובה פירושו: שעדיין אין בידו לשוב לגמרי, יחליפם במעשים טובים ויעשה תשובה ויתקבל, פירוש גם קודם התשובה יעשה מעשים טובים וכשיעשה תשובה אח"כ יתקבלו המצות שעשה קודם התשובה.
וזה ביאור המשל. הרי מי שיש בידו זוזים רעים יכול לילך אצל שולחני ונותן לו תוספת ומחליפם בזוזים טובים, אבל מי שאין בידו גם זוזים רעים הלא אין לו מה לילך לשולחני להחליף מפני שאין לו כלום. וכדוגמת זה המעשים טובים שעושה קודם התשובה הם כמו זוזים רעים, אבל הרי יש לו זוזים ועל ידי התוספת שיתן, שזו התשובה שיעשה אחר כך, יתקבלו, ושוב יהיו לו זוזים טובים, יזכנו הקב"ה לחדש ולשפר את מעשינו בתשובה ובמעשים טובים, ונזכה לכתיבה וחתימה טובה.