פרשת נשא

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 26 מאי 2014
איך אפשר לזכות לברכות הכתובות בברכת כהנים בתורה?
בפרשה אנו קוראים את פסוקי ברכת הכהנים מיד אחר דיני סוטה ונזיר. וכבר עמדו המפרשים לבאר מדוע נסמכה ברכת כהנים אחר פרשיות אלו. ומה התורה רוצה ללמדנו בזה.
ומצינו בדברי חז"ל שדברו על מתנה יקרה זו שקבלנו אותה "ברכת כהנים". חז"ל במדרש רבה (לך לך פ' מג) שואלים מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים? רבי יהודה ור' נחמיה ורבנן, ר' יהודה אמר מאברהם [שנאמר לו] "כה יהיה זרעך", [וכאן נאמר] "כה תברכו את בני ישראל". ר' נחמיה אמר מיצחק שנאמר "ואני והנער נלכה עד כה", לפיכך אמר המקום "כה תברכו את בני ישראל". ורבנן אמרי מיעקב שנאמר "כה תאמר לבית יעקב" וכנגדו "כה תברכו את בני ישראל". ע"כ.

עוד מצינו דברי חז"ל במדרש תנחומא (ויחי ס"ז) אמר הקב"ה לשעבר הייתי צריך לברך את בריותי שנאמר "ויברך אלוקים את נח", "וה' ברך את אברהם בכל", וכו'. מכאן ואילך יהיו הכהנים וצדיקים מברכין אתכם. מנין זכו הכהנים לברכות שיהיו מברכין את ישראל? אמר ר' אלעזר בן עזריה מיצחק, שכתוב בו "נלכה עד כה" ואין כה אלא ברכת כהנים שנאמר "כה תברכו" ורבנן אמרי ממתן תורה שנאמר "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל". ע"כ.
שני מאמרי חז"ל אלו משלימים אחד את השני. המאמר הראשון עוסק במה זכו ישראל לקבל את ברכת הכהנים. הרי בברכה זו יש בה שלימות של ענינים גשמיים ורוחניים יחד. ובמה יפה כוחם של ישראל לקבל ברכה זו יותר משאר כל אומות העולם. ובזה מצינו כמה דיעות, לדעת ר' יהודה בזכות אברהם אבינו. ודעת ר' נחמיה בזכות יצחק אבינו. ודעת רבנן בזכות יעקב.

אולם מאמר השני עוסק למה זכו הכהנים להיות הם המאצילים את הברכה לעם ישראל, ולמה לא יזכו הפרנסים לברך את העם. ולזה מצינו גם ב' דיעות ר' אלעזר בן עזריה אומר שהרי מצינו ביצחק שבשעה שהלך לעקידה נאמר שם "נלכה עד כה" לכן הכהנים שעוסקים בהקרבת הקרבנות הם ראויים להאציל את הברכה, כפי שיצחק זכה בעבור העקידה, כוח לברך אחרים. ולדעת רבנן הכהנים זכו לה ממתן תורה, לפי שהם היו מופרשים לצורך עבודת הקודש.
יש מהמפרשים שמסבירים את ג' הדיעות הנזכרות שאין מחלוקת בינהם, אלא כל דיעה מדברת על פסוק אחר. פסוק א' שמדבר על ברכה גשמית. "יברכך ה'- בממון. "וישמרך- מהמזיקין" ברכה זו בזכות אברהם שעסק בחסד גשמי עם כל באי עולם כדי לקרבם לעבודת ה', לפיכך זוכים בניו לקבל ברכה בממון ושמירה מיוחדת בכדי שיעבדו את ה' כראוי. פסוק ב' המדבר על הארת פנים הסבירו חז"ל במדרש רבה (פרשת נשא פרשה יא) "יאר" זה מאור תורה. שיאיר עיניך ולבך בתורה ויתן לך בני תורה. ע"כ. נמצא שברכה זו היא ענין יותר רוחני, וזה בזכות יצחק שעסק ב"תורה ויראת ה". ופסוק ג' מדבר על נשיאת פנים ושימת שלום, ברכה זו בזכותו של יעקב שעסק בתורה שמרבה שלום בעולם ודקדק הרבה בהלכותיה. וכנגד זה מקבלים שכר שגם הקב"ה מסיר מאתנו פנים של זעם, ונכנס לנו לפנים משורת הדין. נמצינו למדים שבכדי לקבל את הברכה צריך שהמקבל יהיה ראוי לכך שיהיה בו אחת מהמעלות של אבותינו, תורה, עבודה, וגמילות חסדים.
ומעתה מובן מדוע ברכת כהנים באה רק אחר דיני סוטה ונזיר, כי רק לאחר שהאדם מנקה ושומר עצמו מחשש של עבירה, ועושה לעצמו גדרים של קדושה, אז הוא דבק במידותיהם של אבותינו הקדושים ואז אפשר לקבל ברכת כהנים.