פדיון שבויים

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 24 אוגוסט 2015
מי שעוסק בפדיון שבויים זוכה להציל נפשות בעולם הזה, ויכול להציל נפשות גם בעולם הבא.
מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שנולד לו נכד וביקשו ממנו שיהיה סנדק. הברית כמנהגם היתה בשעה מוקדמת לאחר תפילה בנץ כמידי יום. כולם הגיעו לזכות להיות בברית הזאת להתפלל עם הרבי מברדיצ'ב שתפילתו היתה אש להבה. והדבר היה ידוע מתי שרבי מברדיצ'ב סנדק הוא נכנס לחדר למשך חצי שעה, עושה כוונות ויוצא. הגיע היום המיוחד ה"ברית", הגיעו הרבה אנשים. לאחר שסיימו את תפילת שחרית הרבי נכנס לחדר כמנהגו. עובר חצי שעה, שעה, שעתיים, שלוש שעות והרבי לא יוצא. האנשים התחילו להילחץ וביקשו לבדוק לשלום הרבי, אבל לא נתנו להם. כך עברו מספר שעות רובם מהאנשים כבר התחילו להתפזר. כמעט הגיע השקיעה והרבי פותח את הדלת יוצא מהחדר ויושב על הכסא של הסנדק. המוהל הגיע והתחיל במצוות ה"מילה" ומכריז בקול "ויקרא שמו בישראל משה יהודה לייב". הציבור התפלא על השם אבל לא שאלו שאלות. גמרו את הסעודה והרבי קם ונשא דברים.

בבוקר קמתי פתחתי את החלון וראיתי חושך בעולם. לא הבנתי מה קרה, עד שהתברר לי שנשמה גדולה מאוד הלכה לעולמה "רבי משה יהודה לייב מסאסוב" איש אלוקים גדול ונורא שכול ימי חייו עסק בעיקר במצוות "פדיון שבויים". ברור שהיה עושה עוד הרבה חסדים אבל זה היה עיקרו מצוות "פדיון שבויים". הנשמה שלו עלתה לשמים כל הצדיקים יצאו לקראתו לקבלו בשמחה אין אחד שלא הגיע נשמה כל כך גדולה מאירה והוא הולך כמו חתן ומצדיו מלא שושבינים מלווים אותו לגן עדן. בדרכם לגן עדן הם שומעים צעקות ובכיות מיד רבי משה יהודה נעצר ושאל מה זה? הצעקות האלו? אמרו לו, אלו הרשעים בגהינום צועקים. אבל רבי משה יהודה לא יכל לשתוק והלך לגהינום. כשנכנס השר של גהינום ראה אותו נבהל כזה אור וביקש ממנו, מחילה מכבודו אני מבקש שתצא מכאן כל זמן שאתה כאן אני לא יכול להבעיר את גהינום. אבל הרבי משה יהודה לייב התעקש וסירב לצאת מגהנום, כל חיי עסקתי בפדיון שבויים עכשיו גם כאן אני רוצה לעשות פדיון שבויים –  אלו בגדר שבויים ואני לא יוצא מפה עד שכולם לא יוצאים מכאן.

השר של גהינום הלך לבית דין של מעלה וסיפר את כל הסיפור. אמרו לו, שיגיד לרבי שכאן זה לא העולם השקר כאן זה עולם האמת לכל אחד יש משפט אם יש לו טענות שיבוא לכאן ויאמר לנו אותם. אבל כשהשר חזר להודיע את זה לרבי הרבי לא היה מוכן לצאת ולדבר עם בית דין שחשש שאם הוא יצא לבית דין יסגרו את גהינום והוא לא יוכל להכנס בחזרה. לכן אמר לשר של גהינום  את הטענות שלי ואתה תגיד אותם לבי"ד של מעלה, "כל חיי עסקתי בפדיון שבויים לא היה לי יום ולא לילה, לא בדקתי עם הוא צדיק או רשע,  נתתי את כל חיי כל מה שעשיתי בעולם התחתון אני רוצה לעשות בעולם העליון אני לא מוכן להכנס לגן עדן שאחים שלי סובלים בגהינום". השר הביא את הטענה הזאת לפני בי"ד והם הסכימו עם טענותיו. אבל אי אפשר להוציא כמה שהוא רוצה אלא כמה שהוא הוציא בעולם התחתון כך הוא יוצא בעולם העליון ובדקו שהוא הוציא 60.000 נשמות.
הרבי נכנס לגהינום הלך לנשמות והוציא אותם אחד אחד, עד שנזכר שכתוב "מלכות של הארץ כמו מלכות של שמים" נכון שהוצאתי 60.000 אבל היו כאלו שהלכתי בלילה ופרצתי את הגדר והוצאתי אותם בלי שידעו, ככה עשיתי בעולם התחתון אז גם פה אני יכול לגנוב והוציא עוד כמה נשמות בלי שיצאו ויצא מגהינום עם הרבה נשמות. וכל הצדיקים חזרו אליו ללות אותו לגן עדן. כל זה סיפר רבי יצחק מברדיצ'ב כזה מעמד גדול היה איך אני לא יכול להשתתף בתהלוכה הזאת.