חבל תליה

מאת: 
קטגוריה: סיפורי צדיקים
ת. פרסום: 05 ינואר 2015
סיפור על ברכתו של אדמו"ר קדוש בשמירת הילד מגזר דין מוות.
מסופר על יהודי אחד שכל חייו היה יושב ועמל בתורה, הפרנסה לא היתה מצויה בביתם, המצב היה קשה. היה לו בן, כל חייו רצה ועשה הכל כדי שילמד תורה. לבסוף הגיעו קיצו ונפטר מן העולם, אבל אשתו ידעה את הרצון הגדול שלו כמה הוא חפץ ועשה הכל כדי שבנו ילמד תורה, לכן לקחה את בנה לסבא (אביו של בעלה) כדי שלימדו תורה ויגדל אותה בשמירה ראויה. הגיע בר המצווה הבן נכנס בקדושה ובטהרה, אבל אמו דברה איתו בלב נשבר וכואב הואיל והמצב קשה בבית איני יכולה להכניסה לישיבה, לכן קבעתי לך מקום עבודה אצל יהודי ירא שמים בבית מרזח.

הילד הגיע לבית המרזח, היו מגיעים יהודים, גויים, ומבקשים לשתות משקאות חריפים. היו מחלקי הגויים אנשים קשים וצריך להסתדר איתם, העבודה לא הייתה פשוטה. כך כשהיה נגמר היין היה יורד למרתף ומביא יין וכן שאר המשקאות. מאחד הימים אותו יהודי קטן וצדיק יורד למרתף להביא את המלאי, כשעובר במרתף רגלו נתקע במשהו כבד, הילד לא הבין בדק וראה גופה של אדם שוכבת על ריצפת המרתף, רץ בבהלה לבעל הבית וזעקו את המשטרה.

לאחר מספר ימים של בדיקות וחקירות הודע ופורס שהרוצח הוא אותו ילד יהודי טהור וקדוש, בטענה כל יום אתה יורד למרתף ורק עכשיו אתה מבחין בכך, מיד לקחו ועצרו אותו. הילד לא ידע מה לעשות אימו כששמעה כך לא הבינה ובכתה. האמא רצה אל האדמו"ר בעיירה וסיפרה לו את כל הסיפור. אמר לה האדמו"ר, אין לך מה לדאוג שלום יהיה לו". לאמא היתה אמונת חכמים גדולה מאוד ונרגעה.

הגיע יום המשפט, השופטים לאחר כל הבדיקות והחקירות החליטו שגזר דינו של הילד היינו מוות תליה ברחובה של העיר. האמא כמעל התעלפה ולמרות האמונת חכמים שהייתה לה רצה שוב אל האדמו"ר וסיפרה לו את גזר דינו של בנה. אבל האדמו"ר שוב ענה לה "שלום היה לו".
הגיע יום התליה כל האנשים מגיעים לרחובה של העיר מסקרנותם, היהודים היו מזועזעים, העמוד מוכן החוט כרוך ליד הכסא, התליין עולה על הבמה והילד מתקרב לעבר העמוד  ומתיישב על הכסא. התליין מכריז, מי שיש לו עדות על הילד שהוא חף מפשע ולא רצח יכול לבוא ולהעיד. אבל שקט עטף את האוויר. התליין לקח את החוט לכרוך על צוואר הילד ופתאום נשמעה צעקה בין האנשים בקהל, עצור, עצור, אני הרוצח. השופט לא הבין מה הכוונה אתה הרוצח, מה זה הצגה. אמר אותו אדם ולא הסס, זאת לא הצגה אני באמת הרוצח. אותו נרצח היה חייב לי סכום של כסף ולא רצה לפרוע אותו, כשפגשתי אותו במרזח ולא רצה להחזיר את הכסף הרגתי אותו ושמתי אותו במרתף. השופט לא הבין, אז למה באת רק עכשיו. סיפר להם, כל לילה מגיע אלי אדם עם זקן לבן ומייסר אותי ייסורים קשים ונוראים, כל לילה, כל לילה. אתמול בלילה עברתי עוד יותר ייסורים קשים והוא אמר לי, אם מחר אני לא הולך להציל ולהודות על המוות שעשיתי הוא ימשיך לייסר אותי גם בלילה וגם ביום. כך היה לסופו הוציאו אות הילד לשלום ואותו תלו.