הסטנדר שנשכח

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 24 אוקטובר 2017
מדוע התגלה החזון איש לאשתו בחלום לאחר פטירתו אל אף שעשו כל מה שביקש?
הבית החשוב ביותר בבני ברק של מעלה באותן שנים, היה ללא ספק ביתו של ה'חזון איש' זצ"ל. אמנם, לא היה זה בית גדול או מפואר, גם לא משוכלל או מאובזר במיוחד. אך מהבית הזה זרחה שמשו של גדול הדור, ממנו יצאה הוראה לכל בית ישראל בארץ ובתפוצות, כאן שקד ה'חזון איש' על תורתו וספריו...
והבית הזה, אפילו לא היה שלו. ה'חזון איש' גר בו והבטיח כי יפנה את כל מיטלטליו כשייצא ממנו. למעשה, ה'חזון איש' גר בבית עד יומו האחרון, ומשבאה השמש בצהרים ולבו נדם ויבכו אותו כל בית ישראל – עסקו בני משפחת גריינימן – קרובי משפחתו, בפינוי הבית מחפציו ומיטלטליו של אותו גאון.
באחד מלילות השבת לאחר פטירתו, עלה הגאון רבי שמריהו גריינימן זצ"ל לביתה של הרבנית – אלמנתו של ה'חזון איש', לברכה ב'גוט שבת' ולהפיג את בדידותה. להפתעתו הרבה, שאלה אותו האלמנה: 'האם פינו את הבית מכל תכולתו?' – רבי שמריהו השיב בחיוב, הן הוא בעצמו עסק בפינוי הבית עד אחרון הפריטים שהיו בו, אך האלמנה לא נרגעה...
'הרב התגלה אליי בחלום', סיפרה האלמנה, ורבי שמריהו נחרד...

'הזדעזעתי' – אמרה האלמנה. 'לא ידעתי מה בא לבקש, מדוע נגלה אליי בחזיון לילה...' – 'נו,' שאל רבי שמריהו בחוסר סבלנות כשאצבעותיו רוטטות באימה. 'מה ביקש ה'חזון איש', על שום מה ירד משמי מעל?'
'כל שביקש הוא, לפנות את כל הדירה, עד אחרון פריטיה. אומר לך את האמת' – הוסיפה הרבנית בגילוי לב, 'נחרדתי כולי, אינני זוכרת את דבריו המדוייקים, אך ברור לי שהוא הבהיר שהדירה לא פונתה עד הסוף, והוא מבקש שנדאג לפנותה עד אחרון הפריטים!'
'אוי', נאנח רבי שמריהו, 'הן אני הופקדתי על כך, שמא שגגה יצאה מתחת ידי? ביום ראשון, מיד בבוקר, אני בודק את זה!' – הבטיח, וגם קיים. כבר בשעת בוקר מוקדמת התייצב בדירה הריקה. הוא בחן וסרק קיר אחר קיר, מרצפת אחר מרצפת. אולי נותר עוד פריט קטן שלא שם לבו אליו, אולי שכח משהו.
לפתע הבחין, כי הסטנדר עליו היה מתפלל ה'חזון איש' נותר מחובר לקיר, ונזכר כי סטנדר זה הוברג לקיר בידי אחד מבני הבית, והוא מרהיטי ה'חזון איש' שלא פונו מהבית...

על אתר מיהר רבי שמריהו להביא מברג, עקר את הברגים וניתק את הסטנדר ממקומו, מפנה אותו מהבית. כך הבטיח ל'חזון איש' זצ"ל מנוחה נכונה, שהרי קיים את כל חובותיו כלפי משכיר ביתו, ודאג לפנות את חפציו עד האחרון שבהם!
סיפור זה, אותו סיפר רבי שמריהו בעצמו, מבהיל ומעורר מחשבה. הן ה'חזון איש' דקדק בממון זולתו עד לאחת. גם הבית פונה, ומה נשאר? סטנדר, שכלל לא היה נייד אלא מחובר לקיר. ובכל זאת – הדבר עיכב בעדו וזיכוהו משמים להופיע בעולם הזה בחזיון לילה ולהתריע, כדי לשמור את ידיו נקיות מכל נדנוד גזל!
הבה נאמץ את המסר הבוקע מסיפור זה. ביום הדין הגדול, כל נדנוד ואבק גזל, כל פרוטה וחובה - על כל אלה נעמוד למשפט, נצטרך לתת דו"ח. הבה נכלכל את צעדינו בתבונה, נשמור את כספנו נקי וזך מכל נדנוד של גזל או ממון שאינו כדין, למען נוכל לרחוץ בנקיון כפינו ולהבטיח את שלוות חיינו בזה ובבא!