בזמן הדלקת הנרות

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 21 דצמבר 2016
כמה עצום הרגע בו אנו עומדים מול נרות החנוכה ומתפללים שאנו יכולים לפעול ישועות.
היה זה בימים ההם - לפני שלושים ושתיים שנה, בזמן הזה - בימי החנוכה. על קצה המדרכה עמד ילד צעיר, ולמראה הכביש שנראה פנוי - החל לחצותו. אלא שאז הגיח במהירות רכב מסחרי גדול, שניסה לבלום - אך כבר היה מאוחר מדי. הרכב הגדול התנגש בילד הקטן, והעיף אותו אל המדרכה ממול, כש'בום' קולני מעיד על האסון הנורא...
כוחות הצלה הוחשו למקום, עשו פעולות החייאה ממושכות, ופינו את הילד בדחיפות לבית החולים. כעבור דקות ספורות כבר התייצבו ההורים בבית החולים, כדי לשמוע שהרופאים נלחמים כדי לייצב את מצבו. עולמם חרב עליהם בבת אחת, והם החלו ממלמלים תפילות...
בד בבד, מיהרו להתקשר ולהזכיר את הילד, 'מרדכי בן רבקה', אצל רבם - כ"ק האדמו"ר ה'באר יעקב' מנדבורנה זי"ע. הרבי היה שקוע אז בהדלקת נרות החנוכה, אך לנוכח הדחיפות שבענין - מיהרו הגבאים להזכיר את שמו בתוך כדי המעמד.  

בימים הבאים, ההורים המודאגים לא משו ממיטת בנם, אף שלא היה הרבה מה לעשות... הרופאים נכנסו ובאו בחדרו, קיימו התייעצויות תכופות, ובישרו להורים: 'בעמל רב, אולי נצליח לייצב את מצבו. אך גם אם חייו יינצלו, לבטח יזדקק להליך שיקום ארוך ומורכב, שיקח מי יודע כמה זמן...'
אך לא חלפו אלא ימים בודדים, ובבית החולים התרחש נס של ממש: הילד חזר לעצמו, מערכות גופו שבו לעבוד כתקנן, ועד מהרה החל הולך בכוחות עצמו. כעבור עוד כמה ימים ספורים, שוחרר הילד לביתו על שתי רגליו, בריא וחייכן כתמיד, היישר לידי הוריו שלא מצאו את המילים להודות על הנס המופלא!
הם מיהרו לבשר לאדמו"ר, שהתפילות התקבלו והילד חזר לאיתנו. הרבי שמח לשמוע, ומיד הוסיף ואמר:

'הבה ואגלה לכם, כיצד קרה הנס... כשבאו להזכיר את הילד לפניי, הייתי בעיצומה של הדלקת נרות חנוכה. זהו זמן בו מודים על נס שהתחולל למעלה מדרך הטבע - וברגעים כאלה, בזמן כה מרומם של הודאה על נס שלא כדרך הטבע - ניתן לפעול ישועות ונסים אף למעלה מדרך הטבע!'
את הסיפור שמענו בעדות אישית מפי אבי הילד, וללמדנו בא: שעת הדלקת הנרות, מעבר להיותה שעה של הללו והודאה לבורא יתברך על ניסיו הגדולים, היא שעה של רחמים, שעה בה נשפעות ישועות למעלה מדרך הטבע. וכך כתב רבי חיים פלאג'י זצ"ל, שעת הדלקת נרות חנוכה היא עת רחמים ורצון, ומידת הדין נעלמת בשעה זו שכל כולה רחמים וחסדי הבורא!

כולנו עומדים להדליק את נרות החנוכה, ולעמוד מולם שעה ארוכה, להתבונן בשלהבות המרצדות, לשאוף עוד קורטוב קדושה מהלהבות המאירות את הנצחת חסדי הבורא לבניו אהוביו. הבה נזכור כי בעת הדלקת הנרות נפתחים בשמיים פתחים רחבים ונדירים של ישועות וקיבול תפילות, פתחים של רפואה - כמו שכתב הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע, שנר החנוכה מביא בכנפיו רפואה בעולם.
הבה ננצל את השעה המרוממת הזאת. כולנו מכירים יהודים הזקוקים לישועה, חברים המתקשים למצוא זיווג, ידידים מעוכבי זש"ק, אנשים שלא עלינו חלו במחלות קשות, יהודים הזקוקים לפתיחת שערי הפרנסה, הצלחה בחינוך ילדיהם, והצלחות אישיות נכספות. הבה נכין פתקית קטנה עם שמות הזקוקים לישועה, שתהיה מוכנה מבעוד מועד לרגעי פתיחת השמים, בהעלותנו את הנרות...
וכשנעמוד מול הנרות, נודה בהתרגשות ונתחנן בדמעות, נזכיר את המצפים לישועה, את עצמנו, נעלה כל תחינה וכל בקשה, כי שערי השמים פתוחים, ו'תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון!'