כיצד ללמד את הילד להתחלק

מאת: 
קטגוריה: חינוך ילדים
ת. פרסום: 23 מרס 2020
כיצד נלמד את הילד להתחלק, כיצד נחנך את הילד לשתף פעולה עם אחיו וחבריו.
נכון הדבר בכל הנוגע לחינוך הילד למידות טובות והתנהגות נאותה בין אדם לחברו. בדברים אלה, חשוב לאין ערוך להביא את הילדים לידי כך שגם הם ירצו להיות בעלי מדות טובות. הלא הדרגה הגבוהה ביותר של עשיית חסד עם הזולת, היא כאשר בעלי החסד אינם עושים זאת מתוך רצון להתיפות בעיני הבריות, אלא מתוך תחושת הנאה פנימית המניעה אותם לעזור לזולתם. כאשר ההנאה שבנתינה, הסיפוק שבגרימת הנאה לזולת, ישמשו כמטרה בפני עצמה, הם לא יזדקקו לטובות הנאה צדדיות, בנוסף לעצם המעשה הנאצל שהם עושים. הורים הרוצים שילדם יפנים מידה טובה לאורך זמן, עד שלא תסור ממנו גם כי יזקין- לא יזכו לחזות בהצלחתם, אם לא יעשו זאת באופן שהילד עצמו יהיה שותף לפועלם החינוכי. כיוצא בזה, נכון הדבר ויעילותו מוכחת לא פחות, כשהמדובר בניסיונות לחנך ילד להליכות נימוס והתנהגות אנושית.

כאשר הורים מנסים לחנך ילד להתחלק עם שאר הילדים בממתקים ובמשחקים- הדרך היחידה שבאמצעותה ניתן יהיה לחנך ילד לוויתור, כרוכה בצורך וביכולת להחדיר לילד את הערך הנעלה של הוויתור, ולהביאו לידי כך שירצה לעבוד על עצמו. אם ישקיעו ההורים בחינוך, כשיחדירו בין כתלי הבית את ערך הוויתור כערך נעלה, ויציגו בפני הילדים סיפורי ומאמרי חז''ל, סיפורי צדיקים ואנשי מעלה, עובדות ומסקנות במעלתו של זה המבין גם לצרכי זולתו ומוותר להם על חלקם, ירכשו הילדים הבנה בצורך החיוני לחיים להצטייד בהליכות אלו, וכאמור, אף יהיו מוכנים להשקיע כוחות כדי לזכות במעלה נעלה זו. כשילד יראה שהוריו משבחים אותו על שוויתר, הוא יבין כי הם מכירים בערכיות של התנהגותו וישמח לנהוג בדרך דומה בפעם אחרת. לא נדיר יהיה, שילד שתוכיותו אנוכית יפנה להוריו ויבקש יחד עמם לטכס עצה, הכיצד ניתן להכניע את נטייתו הטבעית, בכדי שגם הוא יזכה להימנות על הנעלים בבני אדם. ובמידה שהוא מבין את נחיצות המטרה- הרי שחיפוש העצות, יהיה מכוון בדיוק למטרה המשותפת להורים ולילדים.

מנגד, אם ישתמשו ההורים בדרכי כפיה ודיכוי, יצעקו על הילד ויביישהו, או יסטרו לו כשיכבוש תחת ידיו משחק שנועד לכולם- לא יצליחו להביא את הילד להכרה בנחיצות המטרה! הוא אמנם יכנע תחת הלחץ ויעשה את אשר ידרש, אך פנימיותו תישאר אגואיסטית ואנוכית כשהיתה, אם לא גרועה יותר. והיא עתידה להתגלות במלוא כיעורה, כאשר יגדל ויהיה ברשות עצמו.

אין ספק שהמתבונן ברעיון יכיר באמיתותו, עוצמתו ונחיצותו. הוא אמיתי שכן הוא משמש כמפתח מאסטר לליבותיהם של ילדינו היקרים. עצמתו נעוצה ביכולת הכמעט בלתי מוגבלת, הניתנת בידי ההורים לגבש את אישיות ילדם. אלו משמשות תפקיד מרכזי בהבאת הילד להבנת המטרות שלנו בחינוכו, ואף ממריצות אותו לשתף עמנו פעולה בענין זה. כפיה, דיכוי וכוחנות, אינן יכולות- לא בנפרד ולא ביחד- להביא ילד לרצות את אשר הוריו רוצים, שכן הם נתפסים בעניו ככוחות של רוע, שהוא מבקש להמלט מהם וממה שהם משקפים ומייצגים.