הפתרון הרצוי

מאת: 
קטגוריה: חינוך ילדים
ת. פרסום: 18 פברואר 2020
האם אנו מחפשים את הפתרון האמיתי לפתור את בעיות החינוך שלנו או את הפתרון המהיר שאינו תמיד רצוי.
אחת הדרכים היותר יעילות, שבאמצעותן אפשר להינצל מליפול במלכודת הפונה, ולהימנע מלתת עצה או טיפול על משהו שהפונה כלל לא מעוניין בו, היא פשוט לברר אצל זה שבא לבקש עצה ותושיה, מהו הפתרון המועדף מבחינתו והיעיל לדעתו. כך נוכל להבין את מטרותיו ונדע להיזהר שלא להציע לו הצעות שהו ידחה בשתי ידיים, במקרה הטוב... כדי לפשט את הרעיון, אציג שוב  דוגמא פשוטה, אחת מני רבות העולות על שולחני בעבודה יומיומית:

אמא מתקשרת ומבקשת להיוועץ, בנידון ילדיה שאינם ממושמעים עד שהיא אובדת עצות. אילו הייתי קורא רק את השורות החיצוניות של תלונת האם, הייתי אולי מתפתה ומנסה ללמדה דרכי הטלת משמעת וכו', שכן זהו המענה שבעיה מסוג זה דורשת. ברם, במשך שנות עבודתי למדתי, ועדיין ממשיך ללמוד, לגלות סבלנות ואורך רוח ולהשקיע יותר זמן בדליית פרטים, לפני שאני מתחיל להציע הצעות. ואכן, לפעמים הפרטים הנוספים משנים את כל התמונה.  

לא אחת, גם במקרים "תמימים מעין" אלו, נוכחתי לדעת מתוך לימוד הפרטים שנחשפו בפניי, שהאם כלל אינה מחפשת דרכים להשתלט על הילדים, ויתכן שהיא אף יודעת מצוין איך עושים זאת. התברר, שכל אשר היא רוצה הוא, לשפוך את לבה ו"להוציא קיטור" על בעלה, המהווה, לדבריה, דוגמא שלילית כלפי ילדיו בהתנהגותו חסרת המשמעת.

אימרו אתם: האם במקרה כזה, מבקשת האם ללמוד דרכי התמודדות עם בעיות משמעת, או שהיא מחפשת לגרור את היועץ לפעולה נגד האב?! כשאלו הם המניעים שלה, הלא כל עצה שניתן לה בנידון המשמעת, תידחה על ידה בקש ותיפול על אוזניים ערלות, ומאידך, כל מילה לא זהירה שאוציא מן הפה, תנוצל עד תום...

מי שרוצה באמת להצליח בעצה שהוא בא לתת לזולתו, אסור לו להסתפק ב"תלונה הרשמית" המוגשת בפניו, אלא עליו לתחקר את הפונה לעזרתו ולשאול אותו, לאיזה מצב הוא חותר להגיע ואיזה סוג פתרון הוא מחפש. כיוון שכך נוכל לשמוע מן המתייעץ עמנו מה מטריד אותו באמת, ובהמשך לחפש פתרונות רצויים לבעייתו, ולא למה שנדמה לנו.

אולם, עד כמה שונה התמונה, כשההורה מנסה לבדוק קודם מה בעצם רוצה בנו להשיג בפנייתו, ובהבינו זאת, הוא עושה מאמצים כדי להביא אותו לרצות במה שהוא. ההורה רוצה שהוא ירצה, ולשאוף לאשר הוא מבקש שישאף. או אז, יוכל לסכם עמו את המטרות הסופיות המשותפות לשניהם ולהגדירן בבהירות, כשהיעד הסופי מוגדר על ידי הצד המטפל והצד המטופל גם יחד. כאשר הם יצעדו יחדיו למטרה זהה, ניתן לקוות, כי האמצעים, שהיו מקובלים על שניהם כאחד, יסייעו למטופל להגיע למטרה ולכבשה. ההורים שהצליחו לקבוע עם ילדיהם סדר יום ומטרה משותפת, כשגם הילד היה מעוניין בדיוק בהגשמת אותה מטרה שההורה ניסה לעזור לו להשיגה, תוך שהם מגדירים ביתר בהירות את מפת הצרכים לטווח הקרוב והרחוק- זכו לראות תוצאות מפתיעות.