חובת המוסר לאדם

מאת: 
קטגוריה: דברי הרב
ת. פרסום: 17 אוגוסט 2015
מדוע האדם חייב ללמוד מוסר? מה עושה המוסר אם אני כבר יודע את הדברים בידיעה השכלית?
הרבה שואלים אותי מה זה מוסר, למה אני צריך מוסר? התשובה היא: לא שאדם יודע מוסר, אני מכיר את הדברים, אני יודע את הדברים, שמעתי כבר את הדברים האלה... מוסר זה לחיות לפי הידיעה, אם אדם לא חי לפי הידיעה הוא לא יודע. כמו שאמרנו, הרבה חילונים תהרוג אותם הם לא יאכלו חזיר, חזיר? אני אוכל חזיר חס וחלילה, אבל שבת נוסע חופשי. אתם יודעים מה אני אומר להם: תאכל כל יום שלושה חזירים, כל יום, ותשמור שבת, עדיף מאשר להיפך. חזיר ביחס לשבת זה כקפצון לעומת אטום, אדם שאוכל חזיר לא חייב מיתה בכלל, בסך הכל הוא עושה איסור, הוא עובר על איסור מהתורה אבל אדם שמחלל שבת חייב מיתה, "מחלליה מות יומת" ולא סתם מיתה, המיתה החמורה ביותר. יש ארבע מיתות בית דין, סקילה, שריפה, הרג וחנק, חייב סקילה ולא סתם חייב סקילה, האדם הזה כתוב נשפט כהלכה, אדם שמחלל שבת אסור לו לעלות לספר תורה ויש ספק שהברכות שלו לבטלה. אדם יסתכל על עצמו, אני יהודי ואסור לי לעלות לספר תורה, אני פסול מלעלות לספר תורה.

לעומת זה, אדם שאוכל חזיר מותר לו לעלות לספר תורה, להצטרף למניין ואפשר לשתות את היין שלו, מה ההבדל? שבת הוא גם יודע, כמו שהוא יודע שחזיר אסור לאכול כך הוא יודע שצריך לשמור שבת, זה לא נקרא ידיעה. ידיעה, כמו שחזיר באמצע הלילה יעירו אותך ואתה תשמע חזיר אתה תברח, זה מושרש בדם, זה עמוק בעצמות! ידיעה זה "וידעת היום והשבות אל לבבך", הרי אין בתורה מילה מיותרת, מה זה "והשבות אל לבבך"? לא מספיק שאתה יודע בשכל, צריך שהדברים יהיו חדורים עמוק בלב, בדם ובעצמות. למה חילוני צם בכיפור? למה חילוני שם מזוזות בבית? למה הוא עושה ברית מילה לילד? למה יש דברים שהוא כן עושה אותם, למה כי התורה הקדושה אומרת את זה, כמו שהתורה הקדושה אומרת מזוזה, התורה אומרת ברית מילה ואומרת יום כיפור היא גם אומרת שבת, או שהתורה הקדושה היא תורה או שהיא לא תורה אז למה את זה הוא עושה ושבת הוא לא שומר?! אלא מה שלא מפריע לו בחיים הוא עושה, מזוזה לא מפריע לי אז נשים, ברית מילה לילד לא מפריע לי אז נעשה, פעם בשנה יום כיפור בבית כנסת לא מפריע לי אז נעשה, אבל כל שבת, כל שבוע ימים לא לנסוע ברכב, לא ללכת לים וזה אסור וזה אסור עד כאן. הוא יודע את הדברים אבל שיהיה אצלו בדם, בלב זה רחוק כמו שאמרנו שבוע שעבר, המרחק בין המוח ללב זה מרחק שמיים וארץ. שמיים מוריד הגשם, האדמה צריכה להצמיח פירות. המוח מקבל ידיעות והידיעות שהמוח מקבל צריך להוריד גשם ללב והלב צריך לפעול לפי אותם ידיעות, אם הלב לא פועל לפי אותה ידיעה, אין פה גשם, אין פה ידיעה. אז אם אדם אומר שהוא יודע שאסור לחלל שבת והוא בכל זאת נוסע בשבת אז סימן שהוא עדיין לא יודע וזה התפקיד של המוסר, זה התפקיד של הדרשות בימי רביעי, זה התפקיד של הדרשות להחדיר את הדברים מהידיעה, מהשכל אל הלב.

ולכן שלמה המלך עליו השלום אומר: "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך", אומר שלמה המלך, בן אדם תדע לך תיזהר, תחזיק במוסר, אל תעזוב מוסר, "נצרה כי היא חייך", כל החיים שלך תלויים בתוכחות מוסר, בלי מוסר אדם לא יהיה בן אדם ושלמה המלך לא מדבר על חילונים, הוא מדבר על בני תורה. חילונים לא יודעים מה זה מוסר, אין להם ספרי מוסר, הם לא יודעים מה זה ספרי מוסר, לנו יש מאות ספרי מוסר וכשאני לומד מוסר אני בוכה במוסר, כשיעבור עליי יום בלי מוסר אוי ואבוי. מוסר זה החיים, מה בונה אותי, מה שעושה אותי בן אדם זה מוסר, אני מושלם? שקר, אין אדם מושלם, אף אחד מושלם. עד הרגע האחרון עובדים כל הזמן, אני מדבר איתכם אני נותן לכם מוסר, אני נותן לי מוסר, אני מדבר אליכם וזה חוזר אליי כמו כדור שזורקים לקיר והוא חוזר אליך, זה תורה. אתם מתחזקים ואני מתחזק איתכם ביחד, אנחנו כולנו מאותו עולם, אני לא נמצא בירח, מדבר איתכם מהירח, אותו כדור אנחנו נמצאים.