בין דחפים למעשים

מאת: 
קטגוריה: אימון אישי
ת. פרסום: 23 מרס 2020
כיצד נדע אם המעשים שלנו הם דחפים שפלים הבאים מכפייתיות או בחירה שכלית נכונה.
כל אחד ואחד מאנו, בלי יוצא מן הכלל, נולד כשבקרבנו דחפים שפלים ונטויות לב שליליות שהקדוש ברוך הוא הטביע בנו כבר מלידה, כמו שהתורה הקדושה מעידה: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". למרות זאת, המעשים שאנחנו עושים תלויים בבחירתנו. אף שהמחשבות מולידות את הרגשות ומשלהבות את הדחפים, והדחפים מולידים את המעשים, ה'מילה האחרונה' מצויה בידי הבוחר, בידי האדם הבוחר, בידי זה שביכולתו להיכנע לפיתוייו ולעשות את אשר לבו חפץ, או לעמוד בפרץ ולסרב להיכנע ליצריו אף שהוא חושק מאוד ואף שהוא מרגיש דחף עז לעשות את המעשה.

הבנת הקשר, או נכון יותר, הבנת העובדה שאין בהכרח קשר מחייב בין יצירנו ובין מעשינו, בין רצונותיו ודחפינו ובין החלטותינו לפעול בדרך זו או אחרת, חשובה במיוחד בבואנו לבדוק איך הפחדים מתפתחים ואיך ביכולתנו לעצור את התפתחותם ואף להתגבר עליהם ולדכא אותם.
יוחנן נשלח אלי מאחר שנתפס כמה פעמים נוגע במה שאינו שלו. הוא הביע נכונות להשתנות, אבל טען בכל תוקף "כדי שאפסיק לגנוב, מישהו צריך לקחת ממני את היצר החזק לגנוב!

אליעזר היה מרבה להכות את אחיו הצעיר, כל אימת שכעס עליו. לאמו, ששאלה אותו הייתכן שהוא מרים יד, הסביר אליעזר: "הוא מרגיש אותי!" "ואם הוא מרגיז אותך?!" התפלאה האם. "אז אני חייב להרביץ לו.  אם תעשי שהוא לא ירגיז אותי אני לא ארביץ לו". כך מסבירים את התנהגותם גם רבים מן המאבדים שליטה מרוב עוז: "היה לי יום רע!"

רבים מסבירים את התנהגותם בעודף רגשות ודחפים יצריים שיש בהם, או בחשק שחר להם. מובן, שטעותם בסיסית ויסודית, כפי שהסברתי ליוחנן הנ"ל שלא עמד בפיתויים והיה גונב:
באחד הימים פגשתי אדם צעיר שהיה שקוע מאוד בתאוות רעות. הוא טען באוזניי: "אם תיתן לי עצה שתעשה שלא יהיו לי תאוות לעולם, אוכל להתאפק ולא אחטא עוד". על כך עניתי לו: "לצורך כך, עליך לפנות לאומן שעשה אותך ולא אלי... בידי, ובידי איש מאתנו, אין כלים שמבטלים לחלוטין את התאוות. הטעות המרה שלך היא, שאינך מבין שהדרך להימנע מן החטא אינה העלמת היצרים וביטולם, אלא ראשית כול שליטה עצמית, החלטה איתנה להתאפק מלעשות את מה שהיצר דוחק בנו לעשות.

כלומר, אף שמצד הנטייה הטבעית אנו מרגישים דחפים רעים ועלולים להתפתות לעשות את מה שלבנו חפץ, העבודה שלנו בחיים היא קודם כל להיאבק ולא להיכנע ליצר הרע, ואז, בעזרתו יתברך שמו, לאחר שנעבוד קשה להתאפק ולא לעשות מה שאסור לעשות, ובצירוף אמצעים נוספים כמו תפילה, נצליח להחליש את היצר שבלב, אם כי לא נצליח לבטל ולדכא אותו בצורה מוחלטת.