שניים מקרא ואחד תרגום

מאת: 
קטגוריה: הלכות שבת
ת. פרסום: 18 יוני 2019
מי חייב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, מתי הזמן הכי טוב לקרוא והאם מותר להפסיק בדיבור באמצע?
1. חייב אדם לקרוא את פרשת השבוע פעמיים את המקרא ופעם אחת את התרגום אונקלוס, ובכך יסיים לקרוא את חמשת חומשי תורה עד שמיני עצרת שהוא חג שמחת תורה, ואפילו תלמיד חכם שנפשו חשקה בתורה ובתורתו יהגה יומם ולילה בתלמוד ובפוסקים, חייב להשלים פרשיותיו עם הציבור בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום.

2. לכתחילה יש לקרוא את פרשת השבוע באופן שיקרא פעמיים רצופות את הפסוק ולאחר מכן יקרא את התרגום של אותו פסוק וכן הלאה עד סיום הפרשה, וכן היה נוהג האריז"ל. אולם אדם שקרא את כל הפרשה בשלימות וחזר וקראה שנית, ואחר כך קרא את כל התרגום יצא ידי חובתו.

3. לכתחילה צריך לקרוא את הפרשה עם ניגון טעמי המקרא, שהרי הטעמים והנקודות הם הלכה למשה מסיני, וכן כתב האריז"ל שיש להקפיד לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום עם טעמי המקרא, אולם התרגום יש להקפיד לקוראו דווקא ללא טעמים. וכתבו המקובלים שמעלת הטעמים גבוהה מכל, שהרי סדר העולמות מלמעלה למטה הם, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. והטעמים הם כנגד עולם האצילות, והנקודות כנגד עולם הבריאה, והתגין כנגד עולם היצירה, והאותיות כנגד עולם העשיה. ולכן לגודל מעלת הטעמים והניקוד לא ניתנו להיכתב בספר תורה.
ולכן היה מרן הגאון ר' עובדיה יוסף זצ"ל מורה לכל מנהלי בתי הספר ותלמודי התורה, ללמד לתלמידים טעמי המקרא עוד קודם הגיעם לגיל בר מצוה, ולא כאותם הורים ומורים שאינם משגיחים על כך, ורק כשהתלמיד מגיע לגיל בר מצוה מלמדים אותם ההורים באופן פרטי קריאת מספר פסוקים עם טעמי המקרא כדי שיקראם כך בציבור.

4. נחלקו רבותינו האחרונים האם יש מצוה על האב לחנך את בניו הקטנים לקיים מצוות מדברי חכמים או רק מצוות מן התורה, ולמעשה מוטל עליו חיוב לחנכם אף לקיים מצוות מדברי חכמים. וכגון קטן שאכל 27 גרם לחם, יש לחנכו לברך ברכת המזון אף על פי שמן התורה אין חיוב לברך אלא כשאכל 60 גרם. ובכלל מצות חינוך הוא, שילמד האב את בניו תורה או שישכיר מורה שילמד את בניו, ולכן בן שהגיע לגיל חינוך (בערך גיל 6 כל ילד לפי בהירות שכלו והבנתו) מצוה על אביו לחנכו בדרכי נועם לקרוא את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום עם טעמי המקרא.

5. לאחר שסיים לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום, יחזור ויקרא שוב את הפסוק האחרון של הפרשה כדי לסיים במקרא ולא בתרגום, כמו שאמרו חז"ל "המשלים במקרא הרי זה משובח", וכן היה נוהג האר"י הקדוש. ומעיקר הדין אין צריך לקרוא גם את ההפטרה של פרשת השבוע. אולם כבר נהגו לקרוא אף את ההפטרה. ואם חל באותה שבת הפטרה אחרת מהפטרת אותו שבוע כגון הפטרת ראש חודש או שקלים או זכור, יש לקרוא את ההפטרה של אותה פרשת השבוע ולא את ההפטרה המחודשת שקוראים כל הציבור בשבת.

6. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום אף בעת שהחזן קורא את הפרשה מהספר תורה לציבור, אולם נכון יותר למדקדק בדרכיו לכוון דעתו ולהקשיב לקריאת הפרשה מפי החזן, ויקרא שניים מקרא ואחד תרגום בזמן אחר.

7. אף על פי שמותר להפסיק בדיבור בעת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, מכל מקום מצוה מן המובחר לקרוא את כל הפרשה ללא הפסקה באמצע, אלא אם כן לדבר מצוה כגון שצמא ורוצה לברך וכדומה.

8. ראוי לכל ירא שמים מלבד קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, לקרוא גם פירוש רש"י או ביאור המפרשים לצורך הבנת הכתוב.

9. הזמן המובחר לקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, לדעת מרן השולחן ערוך הוא מיום ראשון עד לפני סעודת שחרית של שבת, ואם לא הספיק יכול להשלים לכתחילה אחר הסעודה עד לפני תפילת מנחה של שבת, אבל זה אינו מן המובחר, ובדיעבד ישלימה עד יום רביעי הבא, ואם איחר גם את המועד הזה ישלימה עד שמחת תורה.

10. מי שלא קרא את הפרשה בזמנה והגיע שבת הבאה, יקדים לקרוא את הפרשה שהחסיר ואחר כך את פרשת השבוע, כדי להשלים את הפרשיות כסדר שכתובים בתורה.

11. אף על פי שאסור לאדם אבל ללמוד תורה, מכל מקום בשבת מותר לו לקרוא את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום.

12. אדם סומא, או חולה הסובל מכאב עיניים, וכן אדם שאינו יודע לקרוא, חייבים לפחות לשמוע את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום מאיש אחר, שיכוון להוציאם ידי חובה והם יתכוונו לצאת ידי חובה, ויוצאים ידי חובה על ידי שמיעתם שכלל גדול הוא בידינו שהשומע כעונה.