סדר ליל פסח חלק ב

מאת: 
ת. פרסום: 02 אפריל 2015
האם נשים חייבות לקרוא את כל סדר ההגדה, ומתי מגלים את המצה ומתי מגביהים את הכוס השניה, וסדר שפיכת היין באמירת עשרת המכות.
מגיד
1. אחר שסיים לחצות את המצה מתחילים בקריאת ההגדה, ומצות עשה מן התורה לספר ביציאת מצרים, ועיקר המצוה היא לספר לבניו ואפילו שאינם יודעים לשאול בעצמם ילמד אותם כפי הבנתם, וכן יספר לבנותיו, ומכל מקום אפילו אם אין ילדים קטנים יש מצוה לספר ביציאת מצרים, ואפילו אדם שנמצא לבדו ועושה את ליל הסדר לבד יש עליו מצוה לספר ביציאת מצרים, ויאמרו את ההגדה בהתלהבות ובשמחה, ויש מצוה להוסיף במדרשים ובפירושים יפים ונאים על ההגדה, ולכן ראוי ונכון שכל אדם לפני פסח יפנה לעצמו כמה שעות ויעבור על כמה מפירושי ההגדה ועל מדרשי חז"ל ואזי שיגיע ליל הסר יוכל לספר לילדיו ולאשתו ולחבריו מה שקרא וזה מקיים מצוה מן התורה, (ויש הרבה ספרים שמדברם על מדרשי חז"ל ופירושי ההגדה כגון, מעם לועז על התורה, ומדרש רבה, וכו').    
2. חכמים תקנו סדר של סיפור יציאת מצרים בהגדה של פסח, ולכן חייב אדם לומר את כל סדר ההגדה, וגם הנשים חייבות לומר את סדר ההגדה, וגם הסומא חייב באמירת ההגדה, ובקריאת הגדה של פסח יוצא חובת עשה מן התורה לספר ביציאת מצרים, אולם כבר אמרו חכמים שכל מי שמרבה לספר כמה שיותר בסיפור יציאת מצרים הרי זה משובח, וגם במצות הגדה יש שומע כעונה ולכן שיש מסובים רבים בשולחן בעל הבית יאמר את ההגדה בקול והשאר יכולים להקשיב ולשמוע ויוצאים ידי חובה, אולם כיוון שבדרך כלל יש הרבה רעש של ילדים וגם בהגדה יש הרבה לקרוא בדרך כלל קשה לאנשים להקשיב ולשמוע את כל מה שבעל הבית קורא והם משתעממים, לכן עדיף שכל אחד יקרא קטע בקול והשאר יקראו בשקט ויעקבו אחריו, ועל ידי כך נמצא שכולם מקשיבים וכולם משתתפים וקוראים את ההגדה.
3. אפילו מי שאין לו מצה ומרור חייב בקריאת ההגדה מן התורה.    
4. אסור לדבר באמצע קריאת ההגדה, אולם לצורך גדול מותר, ונכון להחמיר שלא לעשן סיגריה או לאכול באמצע קריאת ההגדה.
5. יש כאלו שנוהגים להגביה את המצה, ויש כאלו שנוהגים להגביה את כל הקערה עם כל הדברים שעליה, ומתחילים לומר "הא לחמא עניא" עד "מה נשתנה", ולפני שמתחיל לומר מה נשתנה יצוה בעל הבית להסיר את הקערה מעל השולחן ולהניחה בסוף השולחן, כדי שיראה כאילו סיימו לאכול ואז התינוקות יראו וישאלו, ואז יאמר להם בעל הבית שאינם רשאים לאכול עד שיספרו ביציאת מצרים, (ויש נוהגים שלא מסירים בפועל את הקערה, אלא רק בעל הבית אומר שיסירו את הקערה).
6. אחר שסיים לומר "הא לחמא עניא" וסיים להסיר את הקערה, ימזגו כוס שניה (וכבר כתבנו שכל אחד מוזג לשני, ולא כל אחד מוזג לעצמו), ואחר שמוזגים כוס שניה מתחילים לומר "מה נשתנה", ונוהגים שהבן אומר "מה נשתנה", ואם אין לו בן תאמר אשתו "מה נשתנה", ואם עושה לבדו הוא בעמו אומר "מה נשתנה".
7. אחר שסיימו לומר "מה נשתנה" מחזירים את הקערה לאמצע השולחן ויגלה את המצה שתהא גלויה כל זמן אמירת ההגדה, ומתחילים לומר "עבדים היינו", וממשיכים לקרוא את ההגדה עד שמגיעים ל-"והיא שעמדה", ולפני שאומר "והיא שעמדה לאבותינו" יכסה את המצה ויגביה את הכוס ויאמר "והיא שעמדה" עד "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם", ואחר שסיים לומר "והקדוש ברוך מצילנו מידם" יניח את הכוס ויגלה את המצה שתהא גלויה לפניו.
8. כאומר "דם ואש ותמרות עשן" נוהגים לשפוך מעט יין מן הכוס לתוך קערה, היינו אחר שאומר "דם" שופך קצת, ואחר שאומר "ואש" שופך קצת, וכן שאומר "ותמורת עשן" שופך קצת, וכן שאומר את עשרת המכות אחר כל מכה שופך קצת, היינו דם שופך קצת, צפרדע שופך קצת וכו', וכן כשאומר בסוף דצ"ך (שופך קצת) עד"ש (שופך קצת) באח"ב (שופך קצת), ובסך הכל יוצא ששופך 16 פעמים, ונוהגים שבפעם האחרונה ששופך (היינו כשאומר באח"ב) שופך את כל מה שבכוסו ואחר כל שוטף את הכוס ומוזגים לבעל הבית את הכוס שניה.
9. כאומר "מצה זו שאנו אוכלים" צריך להגביה את המצה ויראה את המצה למסובים, וכן שאומר "מרור זה שאנו אוכלים" יגביה את המרור ויראה את המרור למסובים, אולם שאומר "פסח שהיו אבותינו אוכלים" לא יגביה את הזרוע שהוא זכר לקורבן פסח, מפני שזה נראה שמקדיש את הזרוע לקורבן פסח, ולכן לא יגביה את הזרוע אלא רק יסתכל עליו.
10, כשמגיע ל-"לפיכך אנו חייבים" יכסה את המצות ויגביה את הכוס שלפניו, ויאמר את כל המשך ההגדה עם שני מזמורי ההלל ויסיים את הברכה "ברוך אתה ה' גאל ישראל" וישתה את כוס השניה בהסבה על צד שמאל, ולא יברך ברכה אחרונה מעין שלוש "על הגפן", (וברכה ראשונה מנהג הספרדים שלא לברך משום שכבר ברך על הכוס הראשונה, ולכן יזהר ולא יברך ברכה ראשונה פרי הגפן).