ציצית חלק ג

מאת: 
קטגוריה: השכמת הבוקר
ת. פרסום: 05 ספטמבר 2016
האם צריך לבדוק את הציציות אם נקרעו? מה הדין אם נפלה טליתו מעליו? באיזה צבע צריך להיות בגד הטלית? ובאיזה סוג בד מקיימים מצות ציצית מהתורה?
1. מעיקר הדין לפני שבא להתעטף אינו צריך לבדוק את הציציות האם הם נקרעו או לא, מפני שאנו סומכים על החזקה שהם בחזקת כשרות, אולם טוב ונכון לבדוק את הציציות לפני שמתעטף אם נקרע חוט או לא, ולכן אם רואה שעל ידי כך יפסיד תפילה בציבור או שיצטרך לדלג חלק מהתפילה אין לו לבדוק את ציציותיו ,וכן אם קראהו לעלות לתורה ואין לו שהות לבדוק את הציציות, אין לו לבדוק את הציציות מחמת טורח ציבור.

2. יש נוהגים לבדוק את הציציות אם נקרעו במקום הנקב שבכנף הטלית ועד הקשירה, ויש אומרים שאין צריך לבדוק שם מפני שאין דרכם להיקרע שם, ויש אומרים לבדוק את מקום הכריכות אם נקרעו שם וגם יבדוק את חוטי הציצית למעלה מהקשירות, והמחמיר לבדוק בכל מה שכתבנו תבוא עליו ברכה.

3. אם פשט טליתו ובדק את חוטי הציצית והכניסם לנרתיק, אין צריך כלל לבדוק את החוטים שוב כאשר בא ללבוש, ואפילו ממדת חסידות אין בזה.

4. אם התעטף בציצית ואחר כך פשט אותה על דעת לחזור וללובשה, אם הוא חוזר ומתעטף בה תוך חצי שעה אין צריך לחזור ולברך עליה שוב כאשר לובשה פעם שניה, ואפילו אם נכנס לבית הכסא אינו צריך לברך עליה כאשר מתעטף בה בפעם השניה, אבל אם שהה חצי שעה או יותר כאשר חוזר ללובשה צריך להתעטף בה שוב ולברך שנית, והוא הדין אם פשט את טליתו בסתם ולא ידע אם יחזור להתעטף בה או לא, שהדין שבתוך חצי שעה אינו חוזר לברך, ואפילו אם עשה זאת לא בשעת תפילה, אולם אם פושט אם טליתו על דעת שלא לחזור ולהתעטף בה, אם חזר בו ורוצה שוב ללבוש טלית צריך לחזור ולברך "להתעטף בטלית", ואפילו אם  חזר בו מיד אחר שהורידה צריך לחזור ולברך כיוון שבדעתו היה שאינו רוצה לחזור וללובשה אם כן סיים את המצוה, ולכן אפילו שחזר בו תוך מספר שניות מכל מקום צריך לברך על הטלית מחדש, וכל שכן אם הוריד את הטלית וקיפלה ונתן את הטלית בתוך הכיסוי שלה שצריך לחזור ולברך שוב אם בא להתעטף, מפני שזה נחשב כאילו בפירוש שאינו רוצה ללבוש את הטלית שוב.

5. הפושט את טליתו כדי ללבוש טלית אחרת, ונמלך בדעתו ורוצה לחזור ולהתעטף בטלית שהיתה עליו, צריך לחזור ולברך שוב, כיוון שהיה בדעתו שאינו רוצה להתעטף בטללית שעליו אם כן נגמרה כאן המצוה, ולכן שרוצה ושב פעם לחזור ולהתעטף בה צריך לברך שוב מחדש.

6. המחליף טליתו בטלית אחרת, צריך לברך על הטלית השניה לפני שמתעטף בה, אף על פי שבשעה שפשט את הטלית הראשונה היה בדעתו ללבוש את הטלית האחרת, כיוון שבזמן שהוא מוריד את הטלית הראשונה כבר נגמרה המצוה ומה שעכשיו הוא מתעטף בטלית אחרת זה כבר נחשב מצוה חדשה, אולם אם היה בדעתו בשעת הברכה ללבוש שני טליתות זו אחר זו ואחר שברך על הראשונה מסירה מעל גופו ובא ללבוש את השניה, אין צריך לברך על הטלית השניה, כיוון שבשעת הברכה התכוון לפטור גם את הטלית השניה.   

7. אם נפלה טליתו מעליו לגמרי, אינו צריך לברך שוב בשעה שחוזר ושם אותה על גופו, ואין הבדל בהלכה בין טלית גדול לטלית קטן לכל מה שכתבנו למעלה, שבשניהם אותו הדין יש להם.

8. רבותינו הראשונים נחלקו באיזה סוג בד חייבים מציצית מהתורה, דעת הרי"ף והרמב"ם ועוד שדווקא מבד העשוי מצמר רחלים או מפשתן חייב מהתורה, אבל שאר מינים כגון פוליאסטר, כותנה וכדומה אינם חייבים בציצית אלא רק מדרבנן, וכך פסק מרן השולחן ערוך, אולם דעת רבנו תם והטור ועוד סוברים שאף שאר מיני בגדים העשויים משאר מינים חייבים מהתורה וכן פסק הרמ"א, ולכן ראוי לכל ירא שמים ללבוש טלית מצמר רחלים, כדי שיקיים מצות עשה מהתורה לכל הדעות ובפרט שזה דעת השולחן ערוך, וכן טוב להחמיר בזה גם לענין טלית קטן.

9. כתוב בתורה "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו", מכאן שאסור ללבוש שום בגד שמעורב בו צמר ופשתים, וחז"ל למדו מסמיכות הפסוקים שנאמר אחד אחרי השני "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו" "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה" ששעטנז הותר לצורך ציצית, ולכן מותר לעשות ציציות מצמר לבגד שעשוי מפשתים, או ציציות מפשתים בבגד של צמר, מכל מקום כל מה שהתורה התירה זה דווקא שמקיימים את מצות ציצית כתיקנה, דהיינו שמטילים בציצית תכלת כמו שנאמר "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", אולם בזמן הזה שאין לנו תכלת מפני שאין אנו יודעים מהו החילזון שעושים ממנו את התכלת, לכן אסור לעשות ציצית משעטנז.

10. דעת כמה מרבותינו הראשונים שצריך שיהיו הציציות מאותו צבע של בגד הטלית כגון שאם צבע הבגד הוא ירוק יעשה אף את הציציות בירוק ואם צבע הבגד הוא בלבן יעשה את הציציות בלבן, ויש בזה משום "זה אלי ואנוהו" שיש בזה ציצית נאה, אולם יש ראשונים שאומרים שאין להקפיד בדבר זה, ולהלכה פסק בשולחן ערוך שנכון להיזהר בדבר וכן נוהגים המדקדקים, ומחמת כן מנהג הספרדים ועדות המזרח ללבוש טלית שכולה לבנה אפילו הפסים שיש עליה יהיו בלבן, אולם האשכנזים לא מקפידים בזה והפסים אצלם בשחור או כחול מחמת שיש ללכת אחר עיקר הצבע של הבגד והוא צבוע בלבן, וציצית שהיתה לבנה ומחמת התיישנותה דהה צבעה ונהייתה צהובה, מותר ללובשה ואין צריך להחליפה, ומכל מקום אם נתלכלכו הבגד או הציציות ביותר ראוי שלא ללובשה עד שיכבסנה.

11. יש שכתבו שלא לעשות את הטלית בצבע אדום, משום שצבע האדום הוא סימן לחטא.