ברכות השחר חלק ב

מאת: 
קטגוריה: השכמת הבוקר
ת. פרסום: 15 יוני 2016
עד מתי מותר לברך ברכות השחר, האם מותר לברך ברכות השחר בלילה ועוד פרטי דינים.
1. בברכות השחר אפשר לברך את הברכות לא בסדר שהם כתובים, כגון שאפשר לברך קודם "ברכת שעשה לי כל צרכי" לברכת "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה", אולם יש ברכות שאין להקדימם לפני הברכה שלפניה, ולכן בשלוש הברכות, "שלא עשני גוי" "שלא עשני עבד" "שלא עשני אישה", צריך לברך אותם כסדר שהם כתובים קודם גוי ואחר כך עבד ובסוף אישה, שכן אנו מברכים ועולים במעלות שגוי אינו חייב במצוות כלל, ואחר כך עבד אף על פי שהוא חייב במצוות כאישה מכל מקום מעלתו פחותה מן האישה שכן אינו יהודי ואין לו יחוס, ורק אחר כך מברכים שלא עשני אישה שאינה חייבת במצוות שהזמן גרמא, ואם יברך שלא עשני אישה קודם לפני שלא עשני גוי או עבד, נמצא שכבר אודה לה' על זה שהוא לא כמו אישה שאינה חייבת במצוות שהזמן גרמא וכלל בזה גם את העבד וכל שכן את הגוי שאינו חייב במצוות, ולכן צריך לברך דווקא בסדר הזה, אולם בדיעבד אם הקדים וברך "שלא עשני אישה" קודם שיברך "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", רשאי לברכן לאחר מכן, והטעם מפני שיש מעלה לגוי ועבד יותר מהאישה שהעבד וגוי יכולים להתגייר ויתחייבו בכל המצוות, מה שאין כן באישה שאינה יכולה להתחייב בכל המצוות, ויש עוד כמה טעמים, ולכן להלכה לכתחילה אין להקדים ולברך קודם "שלא עשני אישה" קודם שני הברכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד", וכן אין להקדים לכתחילה ולברך קודם "שלא עשני עבד" קודם ברכת "שלא עשני גוי", אולם בדיעבד רשאי לברך את הברכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד" אם כבר ברך "שלא עשני אישה", וכן רשאי לברך "שלא עשני עבד" אם כבר ברך "שלא עשני גוי".

2. צריך להיזהר שלא לברך ברכת "זוקף כפופים" קודם ברכת "מתיר אסורים", ואם בדיעבד ברך קודם ברכת "זוקף כפופים", לא יברך לאחריה ברכת "מתיר אסורים", כיוון שבכלל מאתים מנה, היינו שאם האדם כבר ברך לה' יתברך שהוא יכול לזוז ולזקוף את עצמו אזי יש בתוך ההודיה הזאת שהוא כבר יצא מהשינה שלו שהוא נמצא בזה כמו אסור, ולכן ספק ברכות להקל ולא יברך, וטוב שישמע את הברכה של "מתיר אסורים" מאדם אחר ויתכוון לצאת בה ידי חובה.

3. גר אינו מברך "שלא עשני גוי", ואפילו אם נתגיירה אימו שהיתה מעוברת, שכל זמן שלא היתה הורתו ולידתו בקדושה אין לברך ברכה זו, מפני שברכה זו היא על תחילת בריאתו של אדם, אולם מי שהוא שבוי ביד הגוים צריך עדין לברך "שלא עשני עבד", משום שאין זה ברכה על עצם העבדות, אלא מפני שאין העבד חייב בכל המצוות ואינו ראוי לבוא בכלל ה', והשבוי אינו בכלל זה.

4. הסומא לכתחילה יש להורות לו שאין לו לברך ברכת "פוקח עורים", אולם אם רוצה לברך יש לו על מה שיסמוך, אולם החרש יכול לברך "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה", שהרי ברכה זו על עצם ההבחנה שיש ללב האדם להבחין כשהגיע היום או הלילה.

5. אם לא ברך ברכות השחר בבוקר מחמת סיבה מסוימת, יכול לברך ברכות השחר במשך כל היום עד שקיעת החמה, חוץ מברכת "אלוהי נשמה" שאם לא ברך את הברכה הזאת לפני תפילת שחרית אינו יכול לברך לאחר התפילה כיוון שכבר יצא ידי חובה בשעה שברך "מחיה המתים", ולכן צריך האדם להיזהר לברך לפחות ברכת "אלוהי נשמה" לפני תפילת שחרית, ואם שכח לברך ברכת "אלוהי נשמה" לפני תפילת שחרית ונזכר באמצע שהוא בפסוקי דזמרה יכול לברך רק ברכת אלוהי נשמה בין ישתבח ליוצר, אולם שאר ברכות השחר אינו יכול לברך שם כיוון שיכול לברך את שאר ברכות השחר לאחר תפילת שחרית, וכן אם נזכר שלא ברך ברכת "אלוהי נשמה" והוא נמצא באמצע ברכות קריאת שמע יכול לברך שם ברכת "אלוהי נשמה" מפני שהיא מצוה עוברת שכן אינו יכול לברך לאחר ברכת שמונה עשרה, אולם שאר  ברכות השחר יברך לאחר תפילת שחרית.  

6. אדם שקם לפני עלות השחר ואין בדעתו לחזור ולישון, אם נמצא לאחר חצות לילה מברך כל ברכות השחר, ואין צריך להמתין ולברך ברכות השחר בעלות השחר (וכמובן שאינו חוזר שוב לברך ברכות השחר בעלות השחר, כיוון שכבר ברך פעם אחת ביום), אולם אם קם קודם חצות הלילה אין לו לברך ברכות השחר, שכן אין לברך ברכות השחר קודם חצות הלילה, אלא יחכה לאחר חצות הלילה ואז יכול לברך, וכל זה בתנאי שאינו חוזר לישון שכן אם חוזר לישון עדיף לברך ברכות השחר בבוקר כאשר קם האדם.  

7. אדם שישן ביום אינו צריך לברך בקומו משנתו ברכות השחר.  

8. אם נשאר ער במשך כל הלילה צריך לברך ברכות השחר לאחר עלות השחר, ומכל מקום ברכת "על נטילת ידים" לא יברך אלא יטול שלוש פעמים לסירוגין בלא ברכה, וכן ברכת "אשר יצר" לא יברך אלא אם כן עשה צרכיו.