נטילת ידיים במשך היום חלק א

מאת: 
קטגוריה: השכמת הבוקר
ת. פרסום: 27 מרס 2016
דיני נטילת ידיים לשאר דברים שבמשך היום. אם הכניס את ידיו לבית הכסא ולא עשה צרכיו האם צריך ליטול את ידיו? אדם שהסתפר על ידי אדם אחר האם הספר צריך ליטול את ידיו או לא?
ישנם עוד דברים שצריך ליטול ידיים אחריהם ויש בזה ג' סוגים:
1. רוח רעה – קם משנתו כמו שכתבנו בהלכות הקודמות, יוצא מבית הכסא, מקיז דם וכו'.
2. רוח רעה שיש בה גם משום טומאה – נוגע במת, נכנס לבית הקברות וכו'.
3. ידיו מטונפות מזיעה או צואה – נוגע בנעליו או ברגליו, נוגע בשאר המקומות המכוסים בגופו וכו'.

ואלו הדברים שצריך נטילה: היוצא מבית הכסא, היוצא מבית המרחץ, הנוטל ציפורניו, החולץ מנעליו, הנוגע ברגליו, החופף ראשו, ההולך בין המתים, נוגע במת, הנוגע בכינה, המפלא כליו, המשמש מיטתו, הנוגע בגופו בידיו, ונבאר כל אלו בסיעתא דשמיא כל אחד לפי גופו מתי חייב ליטול ומתי אינו צריך ליטול, וכמה צריך ליטול והאם חייב ליטול מתוך כלי או שלא.

היוצא מבית הכסא:
1. אם נכנס לבית הכסא ועשה צרכיו בין קטנים בין גדולים, מעיקר הדין יכול ליטול ידיו פעם אחת, והנכון להחמיר שיטול ידיו שלוש פעמים לסירוגין (כמו שנוטל ידיו לשחרית אחר שקם מהשינה), וצריך ליטול את ידיו שיבואו רביעית מים על ידיו, ואין צריך ליטול ידים דווקא מתוך כלי, והמחמיר ליטול ידיו מתוך כלי תבוא עליו ברכה.

2. אם נכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו כגון שנכנס לקחת איזה דבר, יטול את ידיו פעם אחת מפני הרוח הרעה שיש בבית כסא ששורה על ידיו, וכן ראוי שיטול את ידיו שיבואו רביעית מים על ידיו, אולם אין צריך להחמיר וליטול מתוך כלי, וכן אין צריך להחמיר וליטול שלוש פעמים (והבן איש חי נראה שדעתו להחמיר ליטול שלוש פעמים).

3. אם הושיט את ידיו לתוך בית הכסא ולא הכניס את גופו, יטול ידיו פעם אחת (והבן איש חי כתב שהמחמיר גם בזה שלוש פעמים תבוא עליו ברכה), ואם הושיט רק יד אחד לתוך בית הכסא, יטל את אותה יד פעם אחת, ואם הוא נמצא בתוך סעודה יטול את שתי ידיו, והמחמיר ליטול תמיד את שתי ידיו תבוא עליו ברכה.

4. הנכנס לבית הכסא ביום הכיפורים כדי לקחת איזה דבר, אם הוא נמצא שלא בשעת תפילה או סמוך לתפילה לא יטול את ידיו כלל, אולם אם הוא נמצא בשעת התפילה או סמוך לתפילה יטול ידיו עד סוף קשרי האצבעות.

5. לכתחילה אין להכניס דברי מאכל או שתיה לתוך בית הכסא או לתוך בית מרחץ או מקוה טהרה שמתרחצים שם רבים, ולכן ישאיר את דברי המאכל או המשקה בחוץ, ואם אין לו אפשרות להניח את דברי המאכל או המשקה בחוץ יכסה את המאכל או המשקה בבגד או יעטוף אותו בשקית אוכל או נייר או שיניחנו בתוך כיסו, ואז רשאי להכניס את המאכל או המשקה לכתחילה לתוך בית המרחץ או מקוה טהרה או בית הכסא, ובדיעבד אם הכניס מאכל או משקה לבית הכסא ללא כיסוי, אם אפשר לשטוף את אותו דבר מאכל כגון פרות וכיוצא בזה, ישטפם שלוש פעמים, ואם אי אפשר לרחוץ את אותו מאכל כגון לחם או עוגיות או שזה משקה מותר בדיעבד לאוכלם או לשתותם, והמחמיר שלא לאוכלם או לשתותם תבוא עליו ברכה.

6. מי שנכנס לחדר אמבטיה כדי להתקלח, צריך אחר שהתקלח ליטול את ידיו פעם אחת, אולם אם נכנס לחדר אמבטיה רק כדי לקחת איזה דבר (ואין שם בית כסא) אין צריך ליטול את ידיו, ומותר בחדר אמבטיה שאין שם בית הכסא ליטול ידים בין לסעודה בין לנטילת ידים שחרית, אולם יברך בחוץ "על נטילת ידים" ולא בתוך החדר אמבטיה.

7. מותר להכניס אוכלים או משקים לכתחילה לתוך חדר אמבטיה שאין שם בית כסא, ואפילו ללא שום כיסוי, וכן מותר להשאירו שם למשך זמן מרובה, והמחמיר שלא להכניס אוכלים או משקים לחדר אמבטיה (שאין שם בית הכסא) תבוא עליו ברכה.

המספר שערות ראשו:
אדם שמספר שערות ראשו (היינו מסתפר) צריך ליטול את ידיו פעם אחת אחר שסיים להסתפר, ואפילו אם לא הסתפר כל שערות ראשו אלא מקצת שערות בראשו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, וכן אם אדם אחר סיפר את ראשו צריך זה שסיפרו אותו ליטול את ידיו, וכן גם האדם האחר שסיפר את חברו צריך ליטול את ידיו, כיוון שנגע בראשו של חברו במקומות המכוסים שם, ולכן ספרים שמספרים אנשים צריכים להקפיד ליטול את ידיהם אחרי שסיימו לספר.

הנוטל ציפורניו:
1. הנוטל ציפורניו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, ואפילו אם נוטל רק מקצת ציפורניו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, וכן אם נוטל את ציפורניו על ידי אדם אחר צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, אולם אותו אחד שנטל ממנו ציפורניו לא צריך ליטול את ידיו ואפילו נגע בציפורניים עצמו אינו צריך ליטול את ידיו.

2. הנוטל את ציפורניו על ידי שיניו, צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, וכן הנוטל את ציפורני רגליו צריך ליטול את ידיו לאחר מכן, ואפילו אם רגליו רחוצות ונקיות, והנוטל את ציפורניו צריך ליטול את ידיו פעם אחת, ואם ציפורניו היו עודפות על הבשר על פי הסוד צריך ליטול את ידיו שלוש פעמים לסירוגין.

3. השומע קדיש או קדושה באמצע שנוטל ציפורני ידיו או רגליו, יפסיק ויענה אם הציבור, וכן אם שומע כל דבר שבקדושה שהיא מצוה עוברת, יפסיק ויענה כגון אם שומע קול רעמים או רואה ברקים יפסיק ויברך על הרעמים או על הברקים.