נוסח ברכת עם המחיה

מאת: 
קטגוריה: הלכות ברכות
ת. פרסום: 22 יוני 2014
איך צריך לחתום בברכת "מעין שלוש" האם "על המחיה ועל הכלכלה" או רק "על המחיה"? מי שנמצא בחוץ לארץ ואוכל מדגן שצמח בארץ ישראל מה צריך לומר "על הארץ ועל מחיתה", או "על הארץ ועל המחיה"?
אם אוכל כזית (27 גרם) קמח, או שאוכל כזית מפירות של שבעת המינים כגון: תמר או ענבים, או ששותה רביעית יין צריך לברך אחר אכילתו או שתייתו ברכת "מעין שלוש".  
 
נוסח ברכת "מעין שלוש":
ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, על המחיה ועל הכלכלה*, ועל תנובת השדה, ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו, לאכול מפריה ולשבוע מטובה, רחם ה' אלוקינו עלינו, ועל ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל הר ציון משכן כבודך, ועל מזבחך, ועל היכלך, ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה, ונברכך עליה בקדושה ובטהרה, כי אתה טוב ומטיב לכל, ונודה לך (ויש אומרים "ונודה לך ה' אלוקינו" ויותר נכון שלא לומר תיבות "ה' אלוקינו") על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה*, ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה*.

*זה דווקא אם אכל כזית דגן אז אומר "על המחיה ועל הכלכלה", אבל אם אכל כזית מפירות של שבעת המינים כגון: תמר, צריך לומר בתחילת הברכה "על העץ ועל פרי העץ", ובסוף הברכה אומר "על הארץ ועל פירותיה" (או שאומר "ועל הפירות" עיין בהמשך ההלכות שזה תלוי אם זה מארץ ישראל או מחוץ לארץ), וכן אם שותה רביעית יין צריך לומר בתחילת הברכה "על הגפן ועל פרי הגפן", ובסוף הברכה אומר "על הארץ ועל פרי גפנה" (או שאומר "ועל הגפן" עיין בהמשך ההלכות שזה תלוי אם זה מארץ ישראל או מחוץ לארץ).
יש נוהגים לחתום בסוף ברכת "על המחיה" בנוסח זה: "על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה", אולם להלכה אין להוסיף את תיבות "ועל הכלכלה", אלא יאמר רק "על הארץ ועל המחיה".

אם אוכל מפירות של שבעת המינים שצריך לברך אחריהם ברכת "מעין שלוש", אם הפירות הם מארץ ישראל היינו שהם גדלו בארץ ישראל צריך לומר בתחילת הברכה ובחתימת הברכה "על הארץ ועל פירותיה", ואפילו אם נמצא בחוץ לחוץ אם אוכל מהפירות של שבעת המינים והם גדלו בארץ (היינו שהובאו מארץ ישראל לחוץ לארץ) גם כן אומר בברכת "מעין שלוש" "על הארץ ועל פירותיה", אולם אם אוכל מפירות של שבעת המינים והפירות הללו גדלו בחוץ לארץ, וכן אם אפילו נמצא בארץ ישראל והובאו פירות של שבעת המינים מחוץ לארץ (והיינו שגדלו בחוץ לארץ) צריך לומר בברכת "מעין שלוש" "על הארץ ועל הפירות", ובדיעבד אם טעה ואמר על פירות שגדלו בארץ ישראל "על הפירות", או שטעה ואמר על פירות שגדלו בחוץ לארץ "על פירותיה" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, ואם יש לו ספק אם הפירות הללו (של שבעת המינים) אם הם מחוץ לארץ או שהם מארץ ישראל יש אומרים שיאמר "על הארץ ועל הפירות", ויש אומרים שיאמר "על הארץ וכל פירותיה", ומי שרוצה לסמוך על הדעות שאומרים "על הארץ ועל פירותיה" יש לו על מה שיסמוך, ואם ידוע שרוב הפירות של אותו המין מובאים מחוץ לארץ יחתום "על הארץ ועל הפירות" (אלא אם כן ידוע לו בברור שאכל מהגידולים שגדלו בארץ אז יחתום "על הארץ ועל פירותיה").

וכן לגבי מי שאוכל עוגות או תבשיל שנעשה מדגן של ארץ ישראל שצריך לברך אחריהם ברכת "מעין שלוש", צריך לומר בברכת "מעין שלוש" "על הארץ ועל מחיתה", (וכן אותו הדין אם נמצא בחוץ לארץ ואוכל מדגן שצמח בארץ ישראל שצריך לומר "על הארץ ועל מחיתה", וכמו לענין פירות שרשמנו למעלה), ואם אוכל מדגן של חוץ לארץ צריך לומר "על הארץ ועל המחיה", ובדיעבד אם טעה ואמר על קמח שגדל בארץ ישראל "על המחיה", או שטעה ואמר על קמח שגדל בחוץ לארץ "על מחיתה" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, ובזמנינו רוב הדגן בארץ ישראל מיובא מחוץ לארץ ולכן נוהגים גם בארץ ישראל לומר "על הארץ ועל המחיה", ורק אם ידוע בברור שאוכל מדגן של שגדל בארץ ישראל אומר "על הארץ ועל מחיתה".

וכן לגבי מי ששתה יין שאם נעשה היין בארץ ישראל אומר "על הארץ ועל פרי גפנה", (וכן אותו הדין אם נמצא בחוץ לארץ ושתה מיין שנעשה בארץ ישראל שצריך לומר "על הארץ ועל פרי גפנה, וכמו לענין פירות שרשמנו למעלה), ואם שותה מיין שנעשה בחוץ לארץ אומר "על הארץ ועל פרי הגפן", וכן אפילו אם גדלו הענבים בחוץ לארץ והביאו אותם לארץ ישראל שהם ענבים, ובארץ ישראל עשו מהם יין צריך לומר "על הארץ ועל פרי הגפן", ובדיעבד אם טעה ואמר על יין שנעשה בארץ ישראל "על הגפן", או שטעה ואמר על יין שנעשה בחוץ לארץ "על פרי גפנה" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, וכן בדיעבד אם אמר בברכת היין "על הארץ ועל הפירות" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, ואפילו אם טעה ואמר בחתימת הברכה במקום לומר "על הארץ ועל פרי גפנה" (או "פרי הגפן"), ואמר "ברוך אתה ה' על הגפן ועל פרי הגפן" (היינו שהחסיר תיבות "על הארץ") יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.