דיני ברכות של אורח ובבית

מאת: 
קטגוריה: הלכות ברכות
ת. פרסום: 10 פברואר 2014
מי שברך בסתם על הפירות והגישו לו עוד פירות האם צריך לחזור ולברך? ומה הדין אם הביאו לפניו מין חביב בעיניו או חשוב יותר? ומה דין אורח?
1. אם היו לפניו פירות וברך עליהם את ברכתו הראויה להם, כגון שהיו לפניו מיני פירות שברכתם "בורא פרי העץ", ואחר שכבר ברך על אותם פירות הובאו לפניו עוד פירות מאותו המין של הברכה הראשונה, (למשל: היה מונח לפניו בשעת הברכה תפוח ותפוז ואגס ואחר שברך הביאו לו מאותם המינים וכן הביאו מינים שלא היו כגון: אפרסמון וקיווי) הדין הוא כך: אם בשעה שברך על הפירות התכוון בפירוש שלא לאכול אלא רק מה שנמצא לפניו, צריך לחזור ולברך שוב על הפירות החדשים שהביאו לפניו לאחר שעת הברכה, ואם בשעה שברך על הפירות לא חשב בדעתו אם ימשיך לאכול או לא אלא ברך בסתם (היינו שבשעה שברך לא חשב שרוצה לאכול דווקא את הפירות הללו שמונחים לפניו, וכן לא חשב שהוא מתכוון לפטור פירות אחרים אם יביאו לפניו אלא ברך בסתמיות בלא מחשבה), אינו צריך לחזור ולברך על הפירות החדשים שהביאו לפניו לאחר שעת הברכה, ואפילו שבשעה שהגישו לו את הפירות החדשים כבר לא נשאר מהפירות שברך עליהם בהתחלה מכל מקום אינו צריך לחזור ולברך מחדש, ולכתחילה בשעה שמברך על הפירות נכון להתכוון לפטור את כל הפירות שיביאו לפניו.

2. כל מה שכתבנו למעלה (בהלכה מספר 1) זה גם לגבי ירקות שמברכים עליהם "בורא פרי האדמה" או מיני דברים שברכתם "שהכל נהיה בדברו", ולכן אם ברך בסתם על משקה "שהכל נהיה בדברו" ואחרי ששתה הביאו לו מין מאכל שברכתו "שהכל" (כגון: בשר או דגים או סוכריה וכיוצא בזה), אין צריך לחזור ולברך על המין האחר (היינו על הדגים או בשר או סוכריה וכיוצא בזה), ולכתחילה יכוון לפטור את כל מה שיגישו לו, אבל אם הייתה כוונתו בפירוש רק על השתיה ואחר כך הביאו לפניו מין שברכתו שהכל או אפילו הביאו לו עוד שתיה צריך לחזור ולברך על המאכל או השתיה "שהכל נהיה בדברו", כיוון שהיה דעתו בתחילה רק על אותו הדבר שהגישו לפניו.

3. כל מה שכתבנו למעלה (בהלכה 1 ו-2) שאם ברך בסתמיות על מין אחד והגישו לפניו אחר הברכה מין אחר שברכתו היא כברכת המין הראשון שאז אינו צריך לחזור ולברך, זה דווקא שהמין השני שהביאו לפניו אינו יותר חשוב או חביב עליו מהמין הראשון (כגון: שברך בתחילה על תפוח והגישו אחר כך אפרסק והאפרסק הוא לא יותר חביב עליו יותר מהתפוח), אבל אם המין השני שהגישו לפניו אחר הברכה יותר חשוב או חביב עליו יותר מהמין הראשון צריך לחזור ולברך על המין השני (כגון: שברך בתחילה על תפוח והגישו אחר כך זית או תמר שהם יותר חשובים כי הם פירות משבעת המינים, או שהגישו לפניו אפרסק והאפרסק הוא יותר חביב עליו מהתפוח, פרי חביב הגדרתו היא: שהולכים אחר מה בדרך כלל אותו אדם אוהב יותר, היינו שאם מונח לפניו כמה סוגי פירות ובדרך כלל הוא לוקח בראשונה פרי מסוים כי הוא יותר אוהב אותו זה נקרא "חביב", לדוגמא: אדם שבדרך כלל אוהב יותר אפרסק והנה הגישו לפניו פירות ובתוכם אפרסק ותפוז, ועכשיו חד פעמי בא לו יותר תפוז, התפוז אינו נקרא "חביב" כי אנו הולכים אחר הדרך כלל של אותו אדם של מה שהוא אוהב ולכן כיוון שהאפרסק הוא בדרך כלל יותר אוהב, האפרסק הוא נקרא "חביב"), אולם אם בשעה שברך על המין הראשון התכוון בדעתו בפירוש לפטור את כל מה שיביאו לו אחר כך אין צריך לחזור ולברך, אפילו שהביאו לו אחר כך פירות משבעת המינים או פירות שהם יותר חביבים עליו מהמין הראשון שברך עליו.

4. כל מה שכתבנו למעלה (בהלכה 1 ו-2 ו-3) שיש הבדל אם כיוון בשעת הברכה דווקא לאותו דבר או שברך בסתמיות זה דווקא לאדם שנמצא בביתו והוא אחראי על מזונו, וכן אם הביאו לפניו אחר שברך מאכל שהוא יותר חשוב או חביב , אבל אורח המתארח אצל חברו דינו בשעה שהוא מברך כמו שמתכוון לפטור את כל מה שיביאו לפניו ואין צריך לברך אפילו יביאו בפניו דבר שהוא חשוב יותר או חביב בעיניו יותר.     

5. אם ברך על מאכל או משקה ולאחר הברכה נפל המאכל (ואי אפשר לשטוף את המאכל אלא הוא נמאס באכילה) או המשקה שברך עליו (וכן המשקה נאבד ולא נשאר יותר בכוס), ואין לפניו עוד מהמאכל או המשקה שברך עליהם, אם רוצה לאכול מאכל אחר או לשתות משקה אחר במקום מה שנפל לו צריך לחזור ולברך שוב, ואפילו היתה דעתו בשעת הברכה להמשיך ולאכול או לשתות עוד דברים צריך לחזור ולברך שוב אם רוצה לאכול או לשתות, וכל זה דווקא שאינו מונח לפניו בשעת הברכה עוד מאותו מאכל או משקה שברך עליהם, אבל אם היו לפניו בשעת הברכה מאכל או משקה שברך עליהם אזי יקח מיד אחר שנפל לו המאכל או השתיה ויאכל או ישתה כדי שברכתו לא תהיה לבטלה, ואפילו ברך בסתמיות היינו שלא חשב אם רוצה לאכול או לשתות עוד ממה שלפניו גם כן אין צריך לחזור ולברך כיוון שזה היה מונח לפניו, אולם אם בפירוש בשעה שברך היה דעתו שלא לאכול או לשתות אלא דווקא מאותו מאכל או משקה שנמצאים בידו ונפל המאכל ונמאס או המשקה נפל ונאבד, ורוצה עכשיו לאכול או לשתות ממה שמונח לפניו צריך לחזור ולברך, כיוון שבשעת הברכה לא רצה לשתות או לאכול עוד (אלא רצה לאכול או לשתות רק ממה שבידו) והרי עכשיו שרוצה דינו כנמלך וצריך לחזור ולברך.   

6. אם בירך כל ברכה על כל מאכל או משקה ואחר הברכה נפל המאכל או המשקה ונאבד וצריך לחזור ולברך (דווקא באותו האופן שכתבנו בסעיף מספר 5) צריך שיאמר מיד אחר הברכה "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד", וכן אם ברך סתם ברכה יאמר מיד "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד", ואם התחיל לברך ואמר "ברוך אתה ה'" ונזכר שלא צריך לברך וברכתו היא ברכה לבטלה יאמר מיד "למדני חוקיך", שאז זה נחשב כמו מי שאומר הפסוק בתהילים (פרק קיט' פסוק יב') "ברוך אתה ה' למדני חוקיך".