המשנה בברכות (דף נד' עמוד א') אומרת שמי שראה ברק או ששמע רעם מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם", ובגמרא (דף נט' עמוד א') אמרו שאם רצה מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העלם עושה מעשה בראשית" או אם רצה מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם", וכן פסק בשולחן ערוך שעל הרעמים והברקים מברך "עושה מעשה בראשית" ואם ירצה יברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם".
והנה כיום המנהג הוא שעל הברק מברכים "עושה מעשה בראשית" ועל הרעם מברכים "שכוחו וגבורתו מלא עולם".
כאשר רואה את הברק יברך מיד "עושה מעשה בראשית", ולא ימתין עד שיבוא הרעם, וכן אם שמע רעם יברך מיד "שכוחו וגבורתו מלא עולם" ולא ימתין לברק, ולאחר מכן שהברק יבוא יברך על הברק "עושה מעשה בראשית", ואם ראה ברק ולפני שבירך שמע רעם (היינו שהם באו בבת אחת או ממש אחד אחר השני), יברך על שניהם "עושה מעשה בראשית", ואם בירך עליהם "שכוחו וגבורתו מלא עולם" יצא ידי חובה.
אם ראה ברק ובירך עליו "עושה מעשה בראשית" והתכוון לפטור את הרעם שיבוא מיד אחרי הברק (שכן כך הוא בדרך כלל שהברק בא ואחר כך שומעים את הרעם), יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך על הרעם, אולם עדיף לנהוג לכתחילה שיברך על הברק בפני עצמו ולא יכוין לפטור את הרעם, ואחר מכן שיבוא הרעם יברך גם על הרעם.
אם התחיל לברך על הברק "עושה מעשה בראשית" (ולא כיוון לפטור את הרעם שיבוא אחר כך), ובאמצע הברכה שמע קול הרעם, לא יברך על הרעם בין על אותו הרעם בין על הרעמים אחרים, כיוון שיצא ידי חובה בברכת "עושה מעשה בראשית" שברך על הברק, אף על פי שלא התכוון לפטור את הרעם שיבוא לאחר הברק.
אם ראה ברק או שמע רעם ולא ברך עליהם מחמת כל סיבה שהיא, יברך על הברק הבא שיראה ועל הרעם האחר שישמע.
אם יושב בביתו וכדומה ולא ראה את הברק עצמו אלא ראה רק את אור הברק, יכול לברך על הברק "עושה מעשה בראשית", ואין צריך שיראה את הברק עצמו.
צריך לברך על הברק או על הרעם בתוך כדי דיבור, היינו שמשעה שראה את הרעם או ששמע את הברק יש לו כשניה וחצי לברך את הברכה, ואם עבר כשניה וחצי אינו יכול לברך שכיוון שכבר הדבר הלך ועבר, ולכן ימתין ויברך על הברק הבא וכן על הרעם הבא.
על הברקים שבאים לבדם ללא רעמים, והם ברקים שבאים ללא גשמים שנראים בעיקר בימות הקיץ שנוצרים על ידי חום, אין אלו הברקים שנאמרו במשנה, ולכן אין לברך עליהם "עושה מעשה בראשית".
אם ברך על הברקים או הרעמים פעם אחת, וחזר ושמע רעמים וראה ברקים, אינו חוזר ומברך עליהם באותו היום, אלא אם כן נתפזרו העננים ובאו עננים אחרים שאז יכול לברך שוב על הברק ועל הרעם, וכן אם נטהר השמים ונתפזרו העננים לגמרי עד שהשמים זכים ואחר כך שוב נהיו עננים וראה ברקים ורעמים צריך לחזור ולברך שוב על הברק ועל הרעם אפילו שזה באותו יום, אבל אם לא נטהרו השמים לגמרי מהעננים אפילו אם נראתה השמש או הירח מבין העננים אינו חוזר ומברך, כיוון שלא נטהר השמים ועדין יש עננים בשמים. אם היה נמצא בעיר אחת ובירך שם על ברקים ורעמים, ולאחר מכן נסע לעיר אחרת ובדרכו ראה שנטהר השמים לגמרי מעננים, וכאשר המשיך בדרכו הגיע למקום שיש בו עננים ושמע רעמים וראה ברקים, צריך לחזור ולברך שוב.
אם עבר אותו היום שבירך בו על הרעמים ועל הברקים, והגיע יום אחר, אפילו אם לא התפזרו העננים כלל (כגון שהיה גשמים ברקים ורעמים רצופים במשך כמה ימים), צריך לחזור ולברך כל יום ביומו על הברקים והרעמים.
אם בירך על הברקים והרעמים בבוקר אינו חוזר ומברך על הברקים והרעמים בלילה, אבל כשהגיע יום למחרת צריך לחזור ולברך על הברקים והרעמים, וכן אם בירך בלילה על הברקים והרעמים ועבר הלילה והגיע עלות השחר והתחיל לעלות היום ושמע ברקים ורעמים צריך לחזור ולברך על הברקים ועל הרעמים, שהכלל הוא שהלילה נמשך אחרי היום (כמו לענין ברכות התורה) שאם בירך על הרעמים והברקים ביום פוטר את הלילה שיבוא (בתנאי שלא התפזרו העננים, שכן אם התפזרו העננים ונטהר השמים כבר כתבנו למעלה שחוזר ומברך), אבל אם בירך בלילה לא פטר את יום שיבוא אחריו אפילו אם היה ער כל הלילה, כיוון שעלה עמוד השחר נחשב יום אחר ולכן צריך לברך ביום שוב על הברקים והרעמים. אם היה נמצא בבית הכסא ושמע רעמים או ראה ברקים, אם יכול להספיק ולצאת מבית הכסא ולברך תוך כדי דיבור (כשניה וחצי) משמיעת הרעם או מראיית הברק, יצא מהבית כסא ויברך אולם אם אינו יכול לעשות זאת במהירות אינו צריך לצאת מבית הכסא, ואם עדין אין גופו נקי כגון שעדין לא סיים לנגב אחרי צרכיו, אינו רשאי לצאת במהירות ולברך שהרי אסור לברך כשגופו אינו נקי.
אם נמצא במקום שאינו יכול לברך כגון שהוא בבית מרחץ או שיש ריח רע, ושמע רעמים או ראה ברקים, אם כיול ללכת למקום נקי ולברך שם בתוך כדי דיבור משמיעת הרעם או מראיית הברק, יצא ויברך, ואם אינו יכול לא יברך במקום שאינו יכול לברך.
אם היה יושן על מיטתו בלילה והתעורר באמצע הלילה ושמע רעמים או ראה ברקים, ישפשף ידיו במיני דמנקי ויברך, ומיני דמנקי היינו שישפשף את ידיו במפה או בכותל או בשמיכה או בבגדים.
מי שהוצרך לנקביו, וקודם שילך לבית הכסא כדי לעשות את צרכיו שמע רעמים או ראה ברקים, וחושש שאם עד שיעשה צרכיו יפסיד את הרעמים והברקים ואז אינו יכול לברך, הדין הוא שאם יודע שיכול להתאפק ואינו דחוק לגמרי לעשות את צרכיו מיד, רשאי לברך על הברקים ועל הרעמים, אבל אם צריך לעשות צרכיו באופן דחוף ואינו יכול להמתין, אינו רשאי לברך על הברקים ועל הרעמים.
ברכת הרעמים והברקים
מה הדין אם ראה את הברק ושמע את הרעם בפעם אחת? ומה נחשב הפסק לברכתן של הברקים והרעמים?
כניסות: 10220
אהבתם? תנסו גם את אלו
-
מכירת דבר שלא בא לעולםנזיקין שכנים וממונות
-
הנהגות בימי החנוכהחג חנוכה
-
החובל בחברונזיקין שכנים וממונות
-
סיום תפילת שחרית ועלינו לשבחתפילת שחרית
-
עבודות הקרקע והגינה בשמיטהמצוות התלויות בארץ
-
הלכות בית כנסתתפילת שחרית
תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון